ראדה סיפרה גם על עדות של תלמידה שלדבריה הייתה באזור השירותים בזמן הרלוונטי. "יש עדות שאומרת: 'נכנסתי, דפקתי, ראיתי ילדה עם תלתלים מול המראה, היא לא הייתה מוכרת מבית הספר, לבשה חולצה עם סמל מסוים'", אמרה. לטענתה, כאשר הצליבה את העדות עם לוחות הזמנים שבנתה, עלה כי אותה נערה הייתה במקום בדקות קריטיות.
ראדה הוסיפה כי לשיטתה, תאיר הובלה לשירותים שבהם נרצחה וכי אנשים ידעו מראש שתהיה שם. "התחקיר שלנו, הגרפים והמדידות שעשינו – אף אחד לא יכול לעבוד עליי בעניין הזה", אמרה. לדבריה, חלק מהעדים טענו במהלך המשפט כי אינם זוכרים את שאירע, אך לטענתה המדידות שערכה מצביעות על תמונה אחרת.
היא אף חזרה לרגעים מהשבעה, שלדבריה עוררו בה לראשונה חשד שמשהו אינו כשורה. "אני כאמא לא ידעתי שום דבר – לא ידעתי שתאיר נחתכה בצוואר, לא ידעתי שדחפו אותה לתא השירותים וסגרו אותו. הייתי בנתק מוחלט מהעובדות, אבל בשבעה היו אירועים שגרמו לי להבין שמשהו פה לא תקין".
לדבריה, באחד הימים ניגשה אליה נערה ואמרה כי הייתה במקום, אולם השיחה נקטעה בידי אביה. "היא פשוט אמרה שהיא הייתה שם. אבל לפני שהספקתי להוציא ממנה עוד מילה, לפני שהספקתי לשאול אותה מה היא ראתה או מי עוד היה שם – אבא שלה, שישב לידנו, פשוט תפס לה את היד בחוזקה. הוא השתיק אותה במקום, הקים אותה מהכיסא ופשוט לקח אותה משם".
