בתוכנית 'סדר שלישי' עם יוסי חיים והרב אהרון רונן, העוסקת בשאלות בחושן משפט, הוצגה שאלה מורכבת שעלתה בעקבות פעילות בקמפ של בין הזמנים. במסגרת הפעילות הוקם מתחם חווייתי שכלל חליבת…
בתוכנית 'סדר שלישי' עם יוסי חיים והרב אהרון רונן, העוסקת בשאלות בחושן משפט, הוצגה שאלה מורכבת שעלתה בעקבות פעילות בקמפ של בין הזמנים. במסגרת הפעילות הוקם מתחם חווייתי שכלל חליבת פרות בשעות הבוקר המוקדמות, לצד מקום שבו היו תרנגולים ואפרוחים.
לאחר החליבה מילא האחראי על החלב קערה גדולה בחלב והניח אותה בכניסה לבית. במקביל, האחראי על התרנגולות והאפרוחים לא הבחין בכך שהאפרוחים יצאו, טיילו, קפצו ונכנסו לתוך קערת החלב, שם טבעו והביאו לקלקול החלב. השאלה שהוצגה הייתה: "יש פה תביעה שבעל החלב תובע את בעל האפרוחים שהזיקו לו, ובעל האפרוחים תובע את בעל החלב, מי חייב? כמה חייב? למה חייב?"
במהלך הדיון עלתה שאלה האם המקום שבו הונחה קערת החלב נחשב רשות שבה יש לכל אחד מהצדדים אפשרות להיות. "האם זה רשות שלמזיק ולניזק, יש רשות להשתמש בה?" הרב רונן הסביר כי מדובר בפתח הבית, שאינו מוגדר ממש כרשות הרבים, אלא יש לו הגדרה אחרת: "משהו שנמצא כמו חנויות שיש להם ממש סמוך לפתח מקום שמניחים שם דברים, אז באופן רעיוני, כן יש שם קצת הרשות ללכת, אבל זה לא ממש מרכז דרך הרבים".
מאזין נוסף טען כי מכיוון שלשני הצדדים הייתה אפשרות להיות באותו מקום ובאותו זמן, גם החלב וגם האפרוחים – אין כאן דין של מזיק רגיל. הרב התייחס לדבריו ואמר כי יש צדק בהערה, אך ביקש לדון בהגדרת ה"בור": "הרי הקערה של החלב, זה לא בור, אלא האפרוחים עלו וטיפסו לבור".
בהמשך עלה לשידור מאזין, שחלק על הטענה שחלב אינו נחשב תחילת עשייתו לנזק: "חלב, כוס חלב לא אמור להיות שונה מבור, מבור מים". הרב השיב כי יש הבדל בין בור באדמה לבין חלב המונח בקערה: "הבור, כשמו כן הוא – הוא בור באדמה. כאן החלב הוא נמצא בקערה, מעל האדמה". המאזין הוסיף כי יש הבדל באופן שבו החלב התקלקל: אם מדובר בריח שהגיע מהאפרוחים או בלכלוך ממשי. "אם הוא הבאיש אותו מהריח, הריח שהוא מת, זה נקרא גרמא". עוד הוסיף כי הדבר תלוי גם במחלוקת רב ושמואל האם דין בור קיים רק כאשר האדם הפקיר את הדבר או גם במקרה שלא הפקיר.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'סדר שלישי' ב'קול חי':
קרא את הכתבה המלאה במקור
