הזינוק באשראי נחשב בדרך כלל לנתון חיובי, שכן אשראי מאפשר לעסקים להרחיב פעילות, לבצע השקעות, להעסיק עובדים ולגשר על פערים זמניים בתזרים. לכן, בתקופות שבהן חברות נוטלות יותר הלוואות כדי להקים מפעלים, לרכוש ציוד או להרחיב את הייצור, הגידול באשראי עשוי להעיד על ציפייה לצמיחה.
לעומת זאת, במקרה הנוכחי, כל הגידול באשראי העסקי מקורו בבנקים, שהגדילו אותו בשנה האחרונה בקצב שיא של כ-25%. לצורך השוואה, בעשור שקדם לקורונה קצב הגידול לא חצה אפילו את רף ה-10%. האשראי הזה, רובו ככולו, הופנה לחברות בענף הנדל"ן והבנייה.
כלומר, לא מדובר באשראי שמשמש להרחבת הפעילות, אלא בכסף שנועד לאפשר לחברות להמשיך בפעילות הקיימת עד שהדירות והנכסים יימכרו. ככל שהקיפאון מתארך, החברות נדרשות לשאת בעלויות ריבית גבוהות יותר ולהגדיל את החוב.
בעבר, גידול באשראי לענף לווה בדרך כלל בהתרחבות בפעילות הבנייה. חברות קיבלו יותר מימון משום שבנו יותר, מכרו יותר ונדרשו להשקיע בפרויקטים חדשים. כעת נרשמת מגמה אחרת: האשראי הבנקאי לעסקים גדל במהירות, אף שקצב הגידול בשטחי הבנייה הפעילה מתמתן. כלומר, כמות החוב גדלה מהר יותר מהפעילות הריאלית שהיא אמורה לממן.
