כך מנמקת היועמ"שית היום: "החוק לתיקון פקודת המשטרה קובע מכלול של הוראות המבטלות למעשה את מח"ש במתכונתה הנוכחית, ומשנות באופן מהותי את האופי הממלכתי, העצמאי והמקצועי של היחידה.…
כך מנמקת היועמ"שית היום: "החוק לתיקון פקודת המשטרה קובע מכלול של הוראות המבטלות למעשה את מח"ש במתכונתה הנוכחית, ומשנות באופן מהותי את האופי הממלכתי, העצמאי והמקצועי של היחידה. התיקון קבע הוראות דרמטיות, חלקן נכנסו לתוקף מידי עם חקיקת החוק. בכלל זאת קבע התיקון הוראות מיידיות בדבר מינוי ועדה שתהיה אמונה על המינויים מכוח התיקון, מינוי מנהל המחלקה והממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים תנאי כשירותם, מנגנון מינויַים והעברתם מתפקידם, משך כהונתם וסמכויותיה"..
היועצת טוענת בתגובתה לבג"ץ כי "התיקון יוצר יחידת חקירה ותביעה פלילית נפרדת ורבת עוצמה, מקבילה למערכת אכיפת החוק הקיימת, ללא כל פיקוח מקצועי, תוך קביעת הסדרים שיוצרים תלות ישירה בדרג הפוליטי בשורת היבטים מרכזיים, וכחלק מרכזי ומהותי הליך מינויים של המנהל והממונה, כפיפותה הישירה של היחידה לשר המשפטים ולמעשה גם למנכ"ל המשרד, תוך שהשר יקבע את תקציבה, ותוך מתן כוח חסר תקדים בידי מנכ"ל משרד המשפטים להתניע את הליך הפיטורים של שני בעלי התפקיד האמורים, בלא קביעת אמות מידה לסיום כהונה, ותוך שהמנכ"ל אף יכהן כיו"ר הוועדה שתקבל את החלטת הפיטורים בפועל".
היא מממשיכה ומסבירה כי "מדובר בגוף אשר מצד אחד סמכויותיו רחבות ביותר באופן חסר תקדים, ומאפשרות לו בין היתר לחקור גם תיקים שנפתחו נגד מי שאינם שוטרים, בין אם מדובר בגורמי מערכת אכיפת החוק או באזרחים מן השורה כולל פרקליטים, עורכי דין ועיתונאים; ומצד שני, הממונה והמנהל נבחרים על-ידי ועדה פוליטית, עשויים להיות מפוטרים על-ידי אותה ועדה פוליטית, והמנהל העומד בראש גוף החקירה והתביעה החדש מצוי בתלות מובנית לדרג הפוליטי באופן שוטף בניהול יחידתו, כך שנפגעת אנושות יכולתו להתנהל בעצמאות, ממלכתיות ומקצועיות".
"למעשה, וכפי שעלה מהתבטאויות של חברי כנסת בהליך החקיקה, מדובר בהגשמת הרצון של גורמים פוליטיים 'לחקור את החוקרים', באמצעות גוף חקירה ואכיפת חוק חדש, שבפועל למרותו של השלטון וניתנו בידו סמכויות חסרות תקדים. והדברים נכונים גם לגבי פרקליטים, אנשי שב"כ, עורכי דין ועיתונאים", אומרת היועמ"שית.
היא מזהירה: "עם תחילת יישומן של הוראותיו המיידיות של החוק, צפויה עבודתה של מח"ש הקיימת להיות מושפעת באופן מיידי, לרבות ובפרט בתיקים הרגישים יותר, אשר לדרג הפוליטי עניין בהם. זאת, בכלל, ובתקופה של בחירות, על הרגישות הכרוכה בה בפרט. מדובר בהשלכות שלא ניתן יהיה להשיבן לקדמותן ולא מוצדק יהיה להתמודד עם נזקיהן בדיעבד, אם ייקבע בהמשך כי התיקון אינו עומד בדרישות הדין החוקתי".
עוד נטען בעתירה: "הצורך הדחוף בהכרעה בעתירה נובע מן העובדה שהשינוי מקים לראשונה, ובניגוד לעקרונות יסוד של השיטה, גוף חוקר ותובע אשר הן השליטה בו, הן התכלית לקיומו, פוליטיים במובהק כפי שחזרו והבהירו מפורשות יוזם החוק ומפלגת השלטון וזאת, במיוחד תוך שמובאת בחשבון ההשלכה של האמור על טוהר הבחירות הקרובות".
קרא את הכתבה המלאה במקור