היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קוראת לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את יישום חוק מח"ש, שלדבריה מטרתו "להקים תביעה פוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קוראת לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את יישום חוק מח"ש, שלדבריה מטרתו "להקים תביעה פוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים".
"במשפט הפלילי מפעילה המדינה כוח כופה וסמכויות פוגעניות במיוחד כלפי הפרט. ככל שבידי השלטון אמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, הרי שזכויות האדם במדינה בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והפעלת הכוח הכופה של המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה", כתבה בתשובתה לבג"ץ.
היא הזכירה את דברי השופט אלכס שטיין שקבע כי "פוליטיזציה של המשפט הפלילי - תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני". לדבריה, "חוקרים, תובעים, כמו גם כל גורמי החברה שעיסוקם משיק למשפט הפלילי, מסורים ככל שיהיו, זקוקים למעטפת הביטחון המוסדית הבסיסית שתבטיח שינהגו בהם בהגינות, ללא הטיה פוליטית וללא מראית עין של הטיה פוליטית. הציבור זקוק לכך, שכן פוליטיזציה של חקירות ושל העמדה לדין ביחס לעבירות של שוטרים פוגעת בציבור כולו".
"כפי שעלה מהתבטאויות של חברי כנסת בהליך החקיקה, מדובר בהגשמת הרצון של גורמים פוליטיים 'לחקור את החוקרים', באמצעות גוף חקירה ואכיפת חוק חדש, שבפועל נתון למרותו של השלטון וניתנו בידו סמכויות חסרות תקדים", הוסיפה, וציינה כי "הדברים נכונים גם לגבי פרקליטים, אנשי שב"כ, עורכי דין ועיתונאים".
בהרב-מיארה הוסיפה במכתבה: "התיקון יוצר יחידת חקירה ותביעה פלילית נפרדת ורבת עוצמה, מקבילה למערכת אכיפת החוק הקיימת, ללא כל פיקוח מקצועי, תוך קביעת הסדרים שיוצרים תלות ישירה בדרג הפוליטי בשורת היבטים מרכזיים, וכחלק מרכזי ומהותי הליך מינויים של המנהל והממונה, כפיפותה הישירה של היחידה לשר המשפטים ולמעשה גם למנכ"ל המשרד, תוך שהשר יקבע את תקציבה, ותוך מתן כוח חסר תקדים בידי מנכ"ל משרד המשפטים להתניע את הליך הפיטורים של שני בעלי התפקיד האמורים, בלא קביעת אמות מידה לסיום כהונה, ותוך שהמנכ"ל אף יכהן כיו"ר הוועדה שתקבל את החלטת הפיטורים בפועל".
לדברי היועמ"שית, "תיקון החוק מסיר את החיץ ויוצר מציאות חדשה: גוף אכיפת חוק, המחזיק בסמכויות חקירה ותביעה פליליות, על כל המשמעויות שפורטו ביחס להן, שכפוף ישירות לאיש אמונו של השר, ומנהלו מתמנה על ידי ועדה שרוב חבריה נבחר על ידי הדרג הפוליטי".
"הפקדת ההחלטה לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום בידי גורם שמונה במנגנון פוליטי במהותו שאינו כפוף לדרג מקצועי, מקימה חשש להתערבות בחקירות שאינן נוחות לשלטון, ולשיקולים זרים בתיעדוף חקירות שהשלטון מעוניין בקיומן, בהן חקירות נגד אנשי חוק, עובדי ציבור, נבחרי ציבור ואזרחים", המשיכה.
היועצת כתבה שהמינויים למחלקה החדשה צפויים להיות בתקופת הבחירות, שזו בעיה בפני עצמה: "השינוי העמוק במערכת אכיפת החוק נערך בעיצומה של תקופת בחירות. זאת, על אף מעורבות פוליטית עמוקה בהליך קביעת הרכב הוועדה הממנה והמינויים עצמם, על אף שאין חיוניות ודחיפות ליישם את החוק ובכלל זה לערוך את איוש הוועדה ואת המינויים דווקא במהלך תקופת הבחירות, ועל אף שעיקר הליך המינוי ייערך במהלך תקופת הבחירות, תוך פגיעה בעקרונות יסוד באשר לדרך ההתנהלות בתקופה זו".
החוק מעורר המחלוקת אושר לפני כחודש וחצי אך טרם נכנס לתוקף, וזה יקרה רק בכנסת הבאה. בינתיים, יצא לפרסום מכרז לבחירת ראש מח"ש החדש על ידי שר המשפטים. העותרים לבג"ץ מבקשים למעשה להקפיא כל הליך הקשור בחוק - לרבות בחירת ראש הגוף - עד שתתקבל החלטה סופית בבית המשפט. לעמדתם הצטרפה כעת היועמ"שית בהרב-מיארה.
החוק נועד להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מהפרקליטות ולהכפיף אותה מנהלית לשר המשפטים ולפיקוחו המינהלי של מנכ"ל משרד המשפטים. במערכת המשפטית רואים את חוק מח"ש אחד מחוקי המהפכה המשפטית, והוא התקבל בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. מנגד, תומכי החוק מדגישים שמדובר בתיקון הכרחי.
קרא את הכתבה המלאה במקור
