כתב האישום מתאר, כיצד פנה אבו גאנם למתלוננת קשישה בת 82 שרצתה למכור את דירתה, והבהיר לה באופן מפורש וחד משמעי כי "את לא יכולה למכור, רק אני קונה". הוא איים עליה כי אם לא תסכים למכור לו את הבית, "לא תוכל למכור לאף אחד אחר".
במקביל, כדי להפחיד מתווך שפעל בשמה ולהניא אותו מלהציג את הבית ללקוחות פוטנציאליים נוספים, אמר לו אבו גאנם כי הוא "ריסק רכב של מתווך אחר" שניסה למכור בית, וכי אותו מתווך "הוכה ונזקק לטיפול רפואי".
באותה תקופה, התרחשו בסביבת ביתה של הקשישה אירועי הצתות רכבים, זריקת אבנים, שבירה והצתת גדר, אשר הגבירו את מצוקתה ואת חששה מפגיעה בה, ואילצו אותה למכור את הדירה לאבו גאנם במחיר ובתנאים שנקבעו על ידו. אישום זה כולל גם גביית דמי חסות מהמתלוננת, תוך ניצול מצוקתה.
במקרה אחד, פנו אבו גאנם ונאשם נוסף לאדם אחר ודרשו ממנו למכור להם את הבית, תוך איומים מפורשים כי "ייקחו אותו ממנו בכוח" וכי "אין בכוונתם לאפשר לו לגור בבית". נאשם נוסף אף איים עליו כי "יפגע בו במידה ויתקרב לבית", ותקף יחד עם אחרים את מי ששהה בבית באמצעות מקל, בעיטות ומכות, והניסו אותם מהמקום.
