גזרת יהודה ושומרון מתחממת ועברנו מספר אירועים קשים בימים האחרונים אך לצד הכאב והצורך להפיק לקחים, יש הישגים גדולים במערכה המתמשכת בגזרה זו.
גזרת יהודה ושומרון מתחממת ועברנו מספר אירועים קשים בימים האחרונים אך לצד הכאב והצורך להפיק לקחים, יש הישגים גדולים במערכה המתמשכת בגזרה זו.
ההצתות, פיגועי הטרור והרצח הקשה של שני ישראלים מחדדים שוב את המציאות הביטחונית המורכבת ביהודה ושומרון. הם מזכירים עד כמה הזירה הזו יכולה להשתנות במהירות, ועד כמה נדרשת דריכות מתמדת. אין מקום לשאננות, ויש בהחלט חשש שההסתה הגוברת ברשתות החברתיות, ניסיונות החיכוך והתגברות המוטיבציה של גורמי טרור עלולים להביא להמשך הסלמה.
עם זאת, דווקא ברגעים כאלה חשוב להיזהר ממסקנות גורפות. האירועים האחרונים אינם מלמדים בהכרח על חזרה ל"קונספציה" או על קיפאון מחשבתי בפיקוד המרכז. להפך. מי שבוחן את ההתפתחות המבצעית של השנים האחרונות רואה שינוי עמוק בתפיסת ההפעלה של הכוחות שינוי שנולד מתוך הפקת לקחים, ומטרתו להעביר את הלחימה אל מוקדי הטרור במקום להמתין שהוא יגיע אל הצירים והיישובים.
הנתונים ממחישים היטב את המגמה. מספר ההרוגים הישראלים בפיגועי טרור בגזרת פיקוד המרכז ירד מ-41 בשנת 2023, ל-35 בשנת 2024, ל-20 בשנת 2025, ועד כה בשנת 2026 עומד על ארבעה בלבד. מדובר בירידה של כ־90% בתוך שלוש שנים. הנתונים הללו אינם מבטלים את הכאב ואת חומרת האירועים האחרונים, אך הם מלמדים כי שינוי התפיסה המבצעית הניב הישגים משמעותיים והפך את המרחב לבטוח יותר ביחס לשנים הקודמות.
חשוב לומר, כל אדם הוא עולם ומלואו, וכל אובדן הוא כואב ובלתי נסבל. אך לצד זאת, המגמה המבצעית ברורה ומשמעותית.
אחד הביטויים המרכזיים לשינוי הזה הוא המעבר מפעילות פשיטה נקודתית לנוכחות מבצעית רציפה בתוך מוקדי הטרור עצמם. אם בעבר מחנות הפליטים בג’נין, טולכרם או נור א־שמס נתפסו בעיקר כיעדים לכניסות קצרות, הרי שכיום הכוחות פועלים בהם באופן מתמשך, יוזמים, שוהים בשטח ופוגעים בתשתיות הטרור לאורך זמן. גם בגזרת מנשה כולה התפיסה השתנתה: פחות תגובה לאירועים ויותר מניעה, סיכול ויצירת לחץ מתמשך על האויב.
לכך מצטרפים שינויים משמעותיים נוספים. בשנים האחרונות הורחבה הפעילות המודיעינית והמבצעית נגד תשתיות טרור, סוחרי אמצעי לחימה ומפיצי הסתה ברשתות החברתיות. אחד התחומים שכמעט לא היה קיים בעבר כמאמץ מבצעי סדור הוא הטיפול בהסתה המקוונת. ההבנה שהרשתות החברתיות הפכו לזירת טרור בפני עצמה הובילה להקמת יכולות ייעודיות לאיתור, חקירה ואכיפה. השנה בלבד נעצרו כ-500 חשודים בגין הסתה ברשת, נתון שממחיש עד כמה מערכת הביטחון התאימה את עצמה לאיום המתפתח.
במקביל הורחבה הפעילות נגד סוחרי אמל"ח, מבוקשים ותשתיות טרור, ועודכנו הוראות הפתיחה באש כדי לאפשר מענה מבצעי יעיל יותר במצבים שבהם מתפתח איום ממשי, בהתאם לדין ולהוראות הפיקוד. השינוי הזה משקף מעבר מתפיסה תגובתית לתפיסה יוזמת והתקפית, הכוללת גם מענה מהיר יותר לאיומים בשטח.
אולם לצד ההישגים, אסור לטעות בכיוון ההתפתחות של האיום. ככל שיכולותיהם של ארגוני הטרור לפעול מגבולות המדינה ייפגעו, כך צפוי לגדול המאמץ שלהם להעתיק את מוקד הלחימה אל יהודה ושומרון ואל תוך מדינת ישראל. זו מגמה שמערכת הביטחון כבר מזהה כאשר הגבולות הופכים קשים יותר לחדירה, האויב מחפש חלופות מתוך המרחב הסמוך לאוכלוסייה הישראלית. לכן, גם אם ההצלחות המבצעיות בגבולות נמשכות, אסור להסיט את המבט מהזירה ביהודה ושומרון, שעלולה להפוך בעתיד למוקד המרכזי של ניסיונות הפגיעה בישראל.
אתגר נוסף שמחייב תשומת לב הוא מעורבותם של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בפעילות טרור. בשנים האחרונות תועדו מקרים רבים שבהם שוטרים ואנשי מנגנונים היו מעורבים בביצוע פיגועים או בסיוע לפעילות טרור, וחלק מהמקרים התרחשו גם בתקופה האחרונה.
מדובר במגמה מדאיגה שמחייבת היערכות, שכן היא עלולה ליצור איום של "היפוך קנים" – מצב שבו נשק ואמצעים שנועדו לשמירת הסדר מופנים נגד ישראל.
השורה התחתונה ברורה: אסור לטשטש את חומרת האירועים האחרונים, אך גם אסור לתת להם ליצור תמונה מעוותת. המציאות ביהודה ושומרון מחייבת ערנות גבוהה, תגובה נחושה והיערכות לאפשרות של המשך הידרדרות. במקביל, נכון להכיר בכך שפיקוד המרכז של השנים האחרונות פועל מתוך תפיסה שונה מזו שהייתה בעבר - יותר יוזמה, יותר התקפה, יותר נוכחות במוקדי הטרור, יותר טיפול בהסתה ובאמל"ח, ויותר חופש פעולה מבצעי. האתגר כעת אינו להחליף תפיסה, אלא להמשיך לפתח אותה ולהתאימה לאיומים המשתנים.
תת־אלוף (מיל') אמיר אביבי, מייסד תנועת הביטחוניסטים
קרא את הכתבה המלאה במקור
