1,500 נידונים למוות שובתים רעב בכלא הגדול באיראן: "תפרו את השפתיים"

במסר שהועבר ל"גרדיאן", אמר אחד מאלו שנידונו למוות בגין עבירות סמים: "אנחנו אסירים שעשינו טעויות כאלה רק כדי לשלם על הצרכים הבסיסיים ביותר, ומתחרטים מעומק הלב על מעשינו. איפה עוד בעולם לוקחים חיי אדם בגלל טעות אחת?". בכלא גזל חסאר כבר נערכה מחאה דומה באוקטובר 2025, וגם אז יותר מ-1,500 אסירים שבתו רעב, במשך שישה ימים, ומחאתם הסתיימה אחרי ביקור נדיר שערכו עמם בכירים במערכת המשפט והכליאה, שהבטיחו להם לפי הדיווחים לעצור זמנית הוצאות להורג ולבחון מחדש את תיקיהם. הפעילים טוענים כי ההבטחות למעשה לא מומשו.

המשטר באיראן, נזכיר, עושה שימוש המוני בעונש מוות גם כחלק מקמפיין הדיכוי שלו נגד מתנגדי המשטר, ובשנה שעברה נשבר שם לפי ההערכות ארגוני זכויות אדם שיא של לפחות 1,639 הוצאות להורג – הנתון הגבוה ביותר שנרשם באיראן מאז 1989. במסגרת הדיכוי האכזרי של המשטר עשרות אלפים נרצחו על ידי שירותי הביטחון האיראניים במהלך מחאת הענק שפרצה בסוף דצמבר אשתקד והגיעה לשיאה בינואר, בעקבות המשבר הכלכלי שחווה הרפובליקה האיסלאמית.

מאז המשיך המשטר להוציא להורג פעילים שנעצרו במחאה, ורק הבוקר הוציא להורג – לפי דיווחים בפומבי – שני מפגינים, אבולפזל ספאחי-באג'אני ואמירחוסיין ספארי-חוסיינאבאדי, שנטען כי היו מעורבים בהרג של ארבעה אנשי ביטחון באיספהאן ב-8 בינואר. לפי נתוני האו"ם, יחד עם השניים הללו איראן הוציאה להורג כבר 26 אנשים שלקחו חלק במחאה בינואר. במקביל, איראן מוציאה להורג שלל אסירים בגין עבירות ביטחון, בהן ריגול לכאורה למען ישראל, וממשיכה גם בהוצאות להורג בגין עבירות סמים. לפי הארגון לזכויות האדם באיראן (IHRNGO), שמושבו באוסלו, לפחות 424 בני אדם הוצאו שם להורג מתחילת השנה, רובם בגין עבירות סמים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבעיצומה של מחאת הענק בינואר הבטיח למפגינים האיראנים ש"העזרה בדרך", איים בעבר כמה וכמה פעמים להעניש את איראן אם זו תוציא להורג את אלו שנעצרו – אבל בצל המגעים שהוא מנהל מולה, ההוצאות להורג נמשכו. בדיווח היום ב"גרדיאן" צוטט מקור בטהרן שאמר כי קמפיין ההוצאות להורג רק גבר מאז הפסקת האש: "בכל פעם שצל המלחמה מעל המשטר מתפוגג אפילו במעט, המשטר הופך לאכזרי יותר". המקור ציין שהייתה הוצאה להורג באיראן ממש ב-6 באפריל – התאריך שבו ארה"ב ואיראן הגיעו להפסקת אש. "עוצמת ההוצאות להורג למעשה גברה מאז שהמלחמה כביכול הסתיימה".

מחמוד אמירי-מורדאם, ראש ארגון זכויות האדם IHRNGO, אמר ל"גרדיאן" כי אלו שנידונו למוות על עבירות סמים מגיעים מהשכבות החלשות ביותר בחברה האיראנית, ולדבריו גם מבין האסירים עצמם אין להם כמעט קול מול השלטונות. "בשנה שעברה לבדה, לפחות 795 בני אדם נתלו באשמת עבירות הקשורות לסמים, עם כמעט אפס תגובה בינלאומית וכמעט ללא קמפיינים מקומיים או ברשתות החברתיות להצלתם. על ידי עריכת המחאה הזו, האסירים בכלא גזל חסאר לוקחים סיכון יוצא דופן. הם יודעים שהרשויות יכולות להוציא אותם להורג בכל רגע, ובכל זאת בחרו להשמיע את קולם בתקווה שהקהילה הבינלאומית תקשיב סוף-סוף ותגביר את המחיר הפוליטי של ההוצאות להורג", הוא אמר.

לדברי אמירי-מורדאם, "לרפובליקה האיסלאמית אין שום הצדקה לגיטימית לשימוש בעונש מוות על עבירות סמים. זה לא נדרש על פי האיסלאם, והרשויות עצמן הודו שוב ושוב שההוצאות להורג נכשלו בהרתעת הברחות סמים או שימוש בהם. להפך, גם הברחות הסמים וגם ההתמכרויות המשיכו לעלות לאורך השנים. הנידונים למוות הם רק לעיתים נדירות מבריחים בכירים. לרוב מדובר בבלדרים בדרג הנמוך ביותר, שגויסו בגלל עוני תמורת תשלום זעום. רבים מורשעים אך ורק על בסיס הודאות שהוצאו תחת עינויים".

קרא את הכתבה המלאה במקור