הנערה הגיעה לחדר המיון לאחר שניסיונות של כמה רופאים להסיר את הקרצייה לא צלחו. מנהלת מלר"ד הילדים באסותא אשדוד, שלפה אותה מעורה. "ככל שהקרצייה נשארת נעוצה זמן רב יותר, או אם חלק ממנה נותר בתוך העור, כך עולה הסיכון למחלות המועברות באמצעותה", היא מבהירה
ד"ר הגר גור סופרמן, מנהלת מלר"ד הילדים בבית החולים, הסירה אותה ממנה, וכעת היא מתארת את הטיפול: "הנערה הייתה מאוד רגועה, שיתפה פעולה לאורך כל הטיפול, ובסופו של דבר הוצאנו את הקרצייה בשלמותה. היא הייתה קטנה, בערך שלושה מילימטרים. מי שלא מכיר את מאיה היה עשוי לחשוב שזו נקודת חן. לא הייתה אדמומיות או גרד מסביב לעקיצה. לפי בני המשפחה, היא ככל הנראה הגיעה מהכלב המשפחתי".
לדברי הד"ר, לא מדובר במקרה נדיר, בייחוד בחודשי הקיץ ובאזורים שבהם יש מגע רב עם בעלי חיים. "כל מי שמגדל כלבים מכיר את התופעה. ביישובים עם בתים צמודי קרקע זה קורה יותר. רוב האנשים שננשכים ע"י קרצייה בישראל לא יחלו, ובניגוד למדינות כמו ארצות הברית, שבהן יש חשש משמעותי ממחלת הליים, בארץ המחלה הזאת לא קיימת. עם זאת, יש בארץ מחלות אחרות שעלולות לעבור באמצעות קרציות, ובהן קדחת המערות - מחלה נדירה, המועברת על ידי קרציות המצויות בעיקר במערות ובמבנים נטושים".
