דיכאון או העצמה? "שלוש שעות לבד עם עצמי בסעודת שבת"

ויכלדר סיפר כי הוא מתגורר לבדו בבני ברק, לאחר שעזב את בית הוריו בירושלים. לדבריו, המעבר לבית עצמאי לא היה המסלול שדמיין לעצמו, משום שבדרך כלל אדם מצפה לעבור מבית הוריו אל הבית שיקים עם משפחתו.

"בסוף העזיבה הייתה לבית ריק ובודד", אמר. עם זאת, הוא הדגיש כי אינו מבקש להפוך את המציאות לסיפור של מסכנות.

באחד הרגעים האישיים בשיחה סיפר ויכלדר כי פעם אחת עשה שבת לבדו. "קניתי את מאכלי השבת, פינקתי את עצמי בדברים הכי טובים", סיפר. "ישבתי שלוש שעות עם עצמי, זמירות שבת, למדתי קצת תוך כדי הסעודה".

לדבריו, זו אמנם אינה המציאות האידיאלית שאליה הוא שואף, אך גם בתוך רגע כזה אפשר לבחור כיצד לחיות אותו. במקום לשקוע בתחושת הרחמים העצמיים, הוא ניסה למלא את השבת בתוכן וליהנות ככל האפשר מן הרגע.

"לא להתמסכן", אמר ויכלדר. "זה מה שמכניס אותך למצב, זה שובר אותך". לדבריו, גם כאשר המציאות אינה זו שאדם דמיין לעצמו, הוא עדיין יכול לבחור לחיות אותה ולא להניח לה לעצור את חייו.

במהלך השיחה עלתה גם הדרך שבה אנשים פונים לרווקים מבוגרים. ויכלדר סיפר על אדם שפגש אותו ואמר לו בתמיהה: "אבל אתה בסדר, אתה מוצלח, אתה שמח".

לדבריו, האמירה הזאת חושפת את הצורך של הסביבה "לסדר" לעצמה בראש מדוע אדם מוצלח, מתפקד ושמח עדיין לא התחתן — כאילו מוכרחה להיות לכך סיבה נסתרת.

בן זיו הסביר כי כאשר אנשים פוגשים רווק מבוגר שנראה בריא, שמח ומסודר, המציאות אינה תמיד מסתדרת להם במשבצת המוכרת. לכן הם מחפשים הסבר, ולעיתים שואלים שאלות שפוגעות גם בלי שהתכוונו לכך.

ויכלדר הציע לכל מי שפוגש רווק מבוגר לעצור לרגע לפני השאלה הבאה, ולבחור לפתוח בשיחה אנושית יותר. אפשר להתעניין, אפשר לרצות בטובתו של האחר — אבל לא כל מפגש חייב להתחיל בתזכורת למה שהסביבה כבר מזכירה לו מספיק.

האזינו לשיחה המלאה אמש ב'קול חי', בתוכנית 'שחנ"ש' בהגשת פנחס בן זיו:

קרא את הכתבה המלאה במקור