לכן אפשר בהחלט לבנות תפריט בריא ללא לחם.
מצד שני, זה לא התחושה אצל כולם. יש אנשים שקל להם לאכול כמה פרוסות של לחם בלי להרגיש שובע ממושך. עבורם, החלפת חלק מהלחם בקטניות, קינואה, שיבולת שועל או ארוחה עשירה יותר בחלבון עשויה להתאים יותר.
הבחירה תלויה גם בצרכים האישיים. לחם נוח מאוד לכריכים, לנסיעות ולעבודה, ולעיתים הוא הדרך הפשוטה לשלב ארוחה מסודרת במקום לדלג עליה. אין יתרון בהוצאתו אם התוצאה היא רעב, נשנושים או תפריט שקשה להתמיד בו.
תפריט בריא אינו חייב לכלול לחם, אבל הוא גם אינו נעשה בריא יותר רק מפני שהלחם הוצא ממנו. לחם מלא איכותי יכול להיות מקור נוח לפחמימות ולסיבים ולהשתלב היטב בתפריט. מי שאינו אוהב לחם, אינו שבע ממנו או מרגיש טוב יותר בלעדיו יכול לקבל את כל הרכיבים הדרושים ממזונות אחרים.
הבדיקה החשובה אינה כמה פרוסות לחם אכלנו, אלא מה איכות התפריט כולו: האם הוא מכיל ירקות, קטניות, דגנים מלאים או מקורות פחמימה איכותיים אחרים, חלבון מתאים ושומן איכותי. כלומר, לחם הוא אפשרות. לא חובה, ולא אויב.
