הממשלה סירבה להתייצב, בג"ץ הוציא צו ביניים נגד חוק הפטור ממעצרים לעריקים

אלא שזה היה במקרה שבו היועמ"ש סירב לאפשר לממשלה ייצוג נפרד וכפה עליה את היעדר הייצוג. בדיון היום הסיטואציה הייתה שונה, שכן הממשלה היא שבחרה שלא להיות מיוצגת.

סיטואציה דומה התרחשה בעתירות נגד החלטת הממשלה לפטר את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. הממשלה אמנם הגישה נייר עמדה קצר שכתבו השרים, אך לא שלחו נציג לדיון. בפתח הדיון הודיע אז הנשיא יצחק עמית כי "ללא נציגות לממשלה, אנחנו לא רואים טעם לקיים דיון במעמד צד אחד מול שער ריק". זה היה כאמור בהליך נגד החלטת ממשלה, ואילו הדיון היום הוא לביטול חוק - חוק הוא במעמד גבוה יותר מהחלטת ממשלה והתערבות בו נחשבת לחריגה יותר ודורשת תנאים גבוהים יותר.

מי שבכל זאת הגיע להשמיע את הקול החרדי הוא עו"ד נתן רוזנבלט מהחברה "אמת ליעקב בישראל", שאינו נמנה עם המשיבים בדיון. "אמת ליעקב בישראל", הוא ארגון חרדי ברשות ישראל גופנר, שפועל לייצג בבתי משפט את החברה החרדית - אם כי ברשם העמותות כתוב כי מטרתו הרשמית היא "מניעת סכנות בקרב הציבור בכלל ובקרב ילדים בפרט".

"לקחו לנו את הדירות, שתקנו. לקחו לנו את התקציבים, את המעונות, לא צייצנו. לקחו לנו את האפשרות לצאת לחו"ל. שלוש שנים שאף חרדי בגיל גיוס לא יצא לחו"ל, לא דיברנו מילה", טען עו"ד רוזנבלט בפני השופטים. "אבל כשזה הגיע למעצרים אנחנו בבעיה, בגלל שכשעוצרים אדם הוא לא יכול לקיים את המצווה". אז הוא שאל: "האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני הדילמה האם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או האם רוצה לשמוע בקול החוק?".

אז קטע אותו השופט דוד מינץ. "אדוני אם כל הכבוד, אני מתאפק. אני שומע את הדברים ואני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. בשביל איסור תורני להתגייס? זה כשלעצמו כנראה נתון במחלוקת רצינית מאוד", אמר.

עו"ד רוזנבלט המשיך: "יש לי רב. לקהל החרדי יש את הרבנים שלו. האם כבודו רוצה שאפעל נגד פסיקות הרבנים? האם זה הגיוני להעמיד אדם בדלימה כזאת?". בהמשך אמר לו המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג: "בין 1 בינואר 2025 לבין מאי 2026 נעצרו 333 חייבי גיוס, מתוכם 105 חרדים, פחות מ-30%. זה נתון שקיבלנו מעתירה קודמת, ואף אחד לא ביקש לסתור אותו".

למרות הנתון הרשמי, עו"ד רוזנלבט התנגד: "זה לא נכון", טען בפני סולברג. "אם אדם חרדי עם בעיה רפואית שבגללה הוא לא צריך להתגייס הולך ללשכת גיוס עם הטפסים - קודם כל עוצרים אותו. כל אחד שמגיע ללשכת גיוס. נותנים לו מחשוב של 20 יום ואז לך תתווכח אם אתה ראוי לשחרור. מעצרים יזומים אין הרבה ברוך השם, אבל יש מאות מעצרים".

עוד קודם לכן, בתחילת הדיון, אמר נציג יועמ"שית הכנסת עו"ד יצחק ברט כי "החוק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת. הכנסת מוסמכת לחוקק בהתאם לחוק היסוד. כנראה שאין ברירה אלא לבטלו. נכון לעמוד על הפגמים בהליך החקיקה. אנחנו חושבים שהליך החקיקה עמד בניגוד להוראות חוק היסוד. תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא כלשון החוק, 'לטעון לתוקפו של חוק', והחוק הזה חוקק בניגוד לחוק יסוד ובניגוד לתקנון הכנסת". עו"ד ענר הלמן, המייצג את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, הוסיף כי החוק פוטר בפועל את המשתמטים מחובת הגיוס, שכן הוא מונע מהרשויות לנהל נגדם הליך פלילי.

עו"ד הלמן הוסיף כי "מדובר בחוק פסול ופוגעני. זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה. הכנסת קובעת לעצמה איך מחוקקים והיא צריכה לדעת לעמוד בזה, צריך להקשיב ליועמ"שית הכנסת ולהקשיב מראש - ולא להגיע לביהמ"ש ולצפות שהוא יחליט. אם החוק הזה ימשיך, משתמטים שנעצרו כבר - ההליך נגדם ייפסק (רטרואקטיבית). זה לא מוסרי בזמן מלחמה, כשלאנשי המילואים מאריכים את השירות".

בתגובה, השופטת וילנר אמרה כי "אתה מקדיש חלק נכבד מהטיעון לכך שאנחנו במלחמה. מה זה משנה? בזמן שאין מלחמה, זו לא אפליה? בזמן שלום, זו לא אפליה?". הלמן השיב: " יש מלחמה עכשיו, לצבא חסרים 12 אלף חיילים. זה לא הולם את ערכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, זה לא לתכלית ראויה וזה ודאי לא מידתי. התוצאה של החוק הזה היא היעדר היכולת לגייס אף אחד".

לאחר שהשופטים הקשיבו לעמדת העותרים, השופטת יעל וילנר שאלה פעם נוספת "למה אתם שמים דגש על מלחמה? בזמן שלום אפשר לעשות כזאת אפליה לדעתכם?". השופטת דפנה ברק-ארז העירה: "זה לא חוק על גיוס בני ישיבות, אלא על אכיפת פלילים".

קרא את הכתבה המלאה במקור