צריך להבין: לא מדובר בהרצאה על נשק להשמדה המונית. מדובר באחת ממערכות ההגנה החשובות שפיתחה ישראל, שמאפשרת לאותם אנשי סגל שנפגעו מעצם הצגתה לקיים חיי שגרה בתל אביב. ובכל זאת, הנהלת האוניברסיטה לא דרשה מהם להתמודד עם מציאות שאינה נוחה להם. היא התנצלה בפניהם.
זהו טקס חרטה של כת פוליטית שאיבדה את ביטחונה האינטלקטואלי. האוניברסיטה כבר איננה זירה פלורליסטית; היא מוסד שיודע בדיוק בפני מי צריך להתנצל וממי מותר להתעלם. ההתנצלות שמורה לקהל "הנכון", כלומר: לאנשי השמאל הרדיקלי.
נקודת הייחוס של חלקים נרחבים מן הסגל בישראל איננה עוד החברה הישראלית, אלא אוניברסיטאות העילית בארצות הברית. צריך לדבר את השפה הנכונה, לגנות את ישראל במינון הנכון ולשדר "איתותי סגולה" virtue signaling כדי לזכות בכרטיס כניסה לקהילה האקדמית הגלובלית. והמחיר כבד: אותם מרצים מחנכים את ילדינו להרגיש אשמים ולהתנצל על עצם ריבונותם.
זהו המועדון הסוציולוגי הסגור של האקדמיה הישראלית. הוא משכפל לא רק אנשים, אלא גם קוד מוסרי: הימין הוא תמיד פשיזם, ישראל תמיד אשמה, והכרה מצד האליטה הפרוגרסיבית במערב חשובה יותר מזכותה של ישראל להגן על עצמה.
