עודכן לאחרונה: 28.7.2026 / 20:54
תושבי העיירה פרסונס שבקנזס ניצבים בימים אלה במרכזו של ניסוי גרעיני יוצא דופן: הקמת כור קטן בעומק של כ-1.6 קילומטר מתחת לפני הקרקע. מאחורי המיזם עומדת חברת הסטארט-אפ האמריקנית Deep Fission, שמבקשת להחליף את מבני הבטון העצומים של הכורים המסורתיים בשכבות הסלע עצמן - ולהפיק חשמל באמצעות מים שיחוממו במעמקי האדמה.לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", החברה השלימה באביב קידוח ניסוי ראשון בשטח של כ-100 אקרים בפארק תעשייתי ישן מחוץ לעיירה. בהמשך השנה מתוכננים שני קידוחים נוספים, כאשר בשלישי אמור להיות מוצב מכל ובו דלק גרעיני. היעד הוא להתחיל להפיק חשמל כבר ב-2027 או ב-2028 - לוח זמנים מהיר במיוחד ביחס לפרויקטים גרעיניים.הרעיון מבוסס על שימוש בעומק הקרקע לצורכי לחץ, קירור ובידוד. במקום להקיף את הכור במעטפת בטון עבה, מבקשת החברה להציבו בעומק שבו שכבות הסלע אמורות לספק הגנה טבעית. המים שיחוממו מתחת לאדמה יוזרמו לטורבינות שיוצבו על פני השטח ויפיקו חשמל.
הרעיון מבוסס על שימוש בעומק הקרקע לצורכי לחץ, קירור ובידוד. אילוסטרציה/ShutterStockכל כור מתוכנן לייצר כ-15 מגה-ואט, כמות המספיקה לכ-12 אלף משקי בית. בחברה כבר בוחנים אפשרות להקים מערך של יותר ממאה כורים, שיוכל לספק יותר מג'יגה-ואט אחד למרכזי נתונים, מפעלים ותשתיות תעשייתיות.הפעלת המתקן באופן מסחרי עדיין תחייב קבלת רישיון מרשות הרגולציה הגרעינית של ארצות הברית. הפרויקט נכלל בתוכנית פיילוט של משרד האנרגיה האמריקני לפיתוח ובחינת כורים קטנים ומתקדמים, כחלק ממדיניות ממשל טראמפ להרחבת ייצור החשמל הגרעיני.הממשל מבקש להגדיל פי ארבעה את תפוקת החשמל הגרעיני בארצות הברית עד 2050, בין היתר בשל העלייה בביקוש לאנרגיה מצד מרכזי הנתונים של תחום הבינה המלאכותית. הפרויקט של Deep Fission הוא אחד מ-11 מיזמים שנבחרו לתוכנית.את החברה הקימו לפני שלוש שנים ליז מולר ואביה, ריצ'רד מולר, פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת ברקלי. בשנה האחרונה גייסה החברה כ-150 מיליון דולר, מהם 40 מיליון דולר בהנפקה ראשונית שנערכה בחודש שעבר.
הצטרפו לוואלה fiber ושדרגו את חווית הגלישה והטלוויזיה בזול!
כל כור מתוכנן לייצר כ-15 מגה-ואט, כמות המספיקה לכ-12 אלף משקי בית. אילוסטרציה/ShutterStockבחברה טוענים כי הצבת הכור בעומק רב עשויה להוזיל את ההקמה, לצמצם את שטח המתקן ולהפחית את הסיכון הסביבתי. לדברי מולר, הכור ימוקם עמוק מתחת לשכבות מי התהום ולכן לא צפוי להשפיע עליהן. כל כור מתוכנן לפעול במשך שש עד שבע שנים, ולאחר מכן ניתן יהיה לאחסן את הדלק המשומש מתחת לקרקע או להעבירו לאתר אחר.עם זאת, הטכנולוגיה מעוררת שאלות רבות, בין היתר בנוגע לתחזוקה בעומק כזה, לטיפול בפסולת הגרעינית ולהשלכות במקרה שהחברה תחדל לפעול. ארגוני סביבה דורשים שהפרויקט יעבור בדיקה סביבתית מלאה ולא יזכה להקלות רגולטוריות.גם בפרסונס הדעות חלוקות. חלק מהתושבים חוששים כי העיירה משמשת "שפן ניסיונות" לטכנולוגיה שטרם נוסתה בהיקף מסחרי, במיוחד לאחר שהתברר כי הפרויקט אושר בתחילה ללא דיון ציבורי. תושבים אחרים ונבחרי ציבור רואים בו הזדמנות למשוך מפעלים, מרכזי נתונים ומקומות עבודה.הוויכוח המקומי צפוי ללוות את הפרויקט גם בשלבים הבאים. הצלחתו עשויה להוכיח שכורים גרעיניים קטנים אינם חייבים להיבנות בתוך מתחמי ענק, אלא יכולים לפעול עמוק מתחת לפני הקרקע. כישלונו, מנגד, עלול להפוך את פרסונס לדוגמה לסיכונים הכרוכים בניסיון להאיץ את הדור הבא של האנרגיה הגרעינית.
קרא את הכתבה המלאה במקור
