לכבוד מיליון טועים

הלוואי והיה עייף, הלוואי והיה מתעייף, הלוואי והיה הולך לנשיא, מרכין ראש, מבקש חנינה ואולי חלילה גם סליחה מהמשפחות השכולות, מהחטופים שיכלו כנראה לחזור חודשים רבים לפני שדונאלד טראמפ הציל את חייהם והחזירם למולדת, ממשפחות החטופים, מהפצועים ומשפחותיהם, מהנאנסות והנאנסים, מהמילואימניקים ובני ביתם, מלוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, מהרמטכ"ל אייל זמיר ומעם ישראל כולו. הלוואי והיה הולך בדרך זו לביתו, פותר אותו מצרותיו ואותנו מצרתו. אני משוכנע שהנשיא יצחק הרצוג (אין ביניהם שום דיל), היה מעניק לו את החנינה לו הייתה מוגשת כראוי, כפוף כמובן לפרישתו.

אודה ואתוודה, אין לי טענות כלפי השותפים לקואליציה למרות שגולדקנופף, דרעי וגפני נוהגים בחזירות (לא כשר) חוקית אך מקוממת, ומספסרים ביהדות על-פי חוק אך בלי גרם בושה. את אשר הבטיחו לבוחריהם, הם מקיימים. יש אשם אחד בכל הסיפור הזה והוא האבא שמאפשר לילדים להתפרע, שמו בנימין נתניהו.

בימים האחרונים החלה התארגנות מופתית של אלפי ישראלים שאינם גרים בישראל, שכבר רוכשים כרטיסי טיסה ומארגנים מאות טיסות, על חשבונם, כדי להגיע ארצה ולהצביע. ראש הממשלה מ-פ-ח-ד, ולכן התחלנו לשמוע על כוונה לצמצם את אפשרויות הגעתם לישראל. הפעם כולנו חייבים להצביע, ואז - אין ספק שנתניהו ילך הביתה ותוקם כאן ממשלה ציונית, ליברלית, שתעבוד רק עבור האזרחים והמדינה ולא עבור הישרדותה ומקורביה.

איני יודע מי יהיה ראש הממשלה הבא. כרגע איזנקוט מוביל בסקרים והוא איש נהדר, אבל כמו שלא היינו מאפשרים לילדינו לעלות על אוטובוס עם נהג חדש ולא מנוסה רק כי הוא אנושי ונחמד, דומני כי ראש הממשלה הבא לא יכול להיות איש חסר ניסיון ממשלי שנוטה לשמאל ושמוכן לשתף את ש"ס בממשלתו. רמטכ"לות אינה ראשות ממשלה. כבר חזינו ברמט"כלים שלא צלחו היטב את החיים הפוליטיים ויש לא מעט דוגמאות, האחרונה והבולטת היא בני גנץ. ראש הממשלה הבא חייב להיות אדם חזק, מנוסה ממשלית ופוליטית, וסביר שזה יהיה איש ימין, ליברל ופרגמטי. זה יהיה אחד מהארבעה הבאים – נתניהו, איזנקוט, בנט או ליברמן. כל אחד משלושת האחרונים עדיף על נתניהו. אל תהיו שוב מיליון מיליון טועים. צאו להצביע.

ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי, מחבר הספר "זבוב על הקיר"

קרא את הכתבה המלאה במקור