נתניהו והאדמו"ר מגור: קרב אחד יותר מדי

כשהצעדים הפוליטיים לא הספיקו, נשלח מוטי בבצ'יק, עוזרם של יעקב ליצמן ויצחק גולדקנופף והאיש החזק בחסידות גור, לתקוף בחריפות את נתניהו במסגרת ריאיון לעיתון "משפחה". בתגובה, חיים כ"ץ, ממלא מקום שר השיכון, פיטר אותו מתפקידו במשרד השיכון. פיטוריו של בבצ'יק סימנו עוד הסלמה ביחסים המתוחים בין נתניהו לבין האדמו"ר מגור, שלא נותר חייב והנחה את חסידיו להתפקד בהמוניהם למפלגת הליכוד, כדי לפגוע בנתניהו בתוך המפלגה. על כך הגיב נתניהו לקראת תקציב 2026, כאשר לחוק ההסדרים הוכנסה הצעה להטלת מס רכוש בגובה 1.5% על קרקעות פנויות. המהלך הזה נתפס בחסידות גור כמס המוטל אישית על האדמו"ר מגור, שירש מאביו קרקעות ריקות באזורי יוקרה (בין היתר ביישוב היוקרתי ארסוף). המס הזה בוטל בזמנו בידי ממשלת ברק, שנענתה לדרישתו של האדמו"ר - ונתניהו ביקש להחזירו אחרי 26 שנה.

לבסוף, ההצעה להחזרת מס רכוש הוסרה מחוק ההסדרים, ותקציב 2026 עבר בזכות כניסתו של גדעון סער לממשלה, אך ההתפלגות בהצבעות החרדים סימנה את הבדלי הגישה של הזרמים החרדיים כלפי נתניהו: האדמו"ר מגור ומפלגת אגודת ישראל הצביעו נגד התקציב, בעוד ש"ס ודגל התורה תמכו בתקציב, שעבר בסופו של דבר.

מדוע מנהל האדמו"ר מגור מערכה כה מרה נגד בנימין נתניהו? הפרשנות הרווחת רואה את הסיבה לכך במעמדו הציבורי, שנחלש מאוד. ב-2019 חסידות גור התפצלה – ועל אף שהרוב המוחץ נותר נאמן לאדמו"ר, עצם הפיצול יצר שבר עמוק בחסידות. במקביל, בשנים האחרונות, צבר תאוצה פוליטית וציבורית האדמו"ר מבעלזא, הוותיק שבין האדמו"רים, המציין השנה 60 שנות כהונה רצופות, מאז 1966. בעקבותיו מצרפות חסידויות רבות את בתי הספר שלהם (חדרים) לזרם החינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח). בכך כרתה חסידות בעלזא ברית פוליטית עם תת-הסיעה הגדולה באגודת ישראל, "שלומי אמונים" של חבר הכנסת מאיר פורוש.

אבל היכרות מעמיקה עם הזרמים הפנימיים בחסידות גור עשויה לספק הסבר אחר, אולי משמעותי ואישי יותר, הנובע מהעובדה שבנימין נתניהו והאדמו"ר מגור עלו להנהגה באותו פרק זמן. האדמו"ר מגור הקודם הלך לעולמו במרץ 1996 והבחירות שבהן עלה נתניהו לשלטון התקיימו חודשיים לאחר מכן, במאי 1996. את הדיל של תמיכת המגזר החרדי בבנימין נתניהו הוביל האדמו"ר הקודם מגור, מולו היו לרב אלתר, האדמו"ר הנוכחי, לא מעט מתחים, וכך מצא עצמו האדמו"ר הנוכחי עולה להנהגת החסידות כשהוא יורש מעשה עשוי שקבע האדמו"ר הקודם.

יעקב ליצמן, הנציג הקודם של חסידות גור במערכת הפוליטית, הוביל את תמיכת האדמו"ר מגור בנתניהו אל מול ציפי לבני, על אף חוסר החיבה של האדמו"ר לנתניהו. עם השנים, הדמויות הפוליטיות שהחליפו את ליצמן - בבצ'יק וגולדקנופף - לא נהנו מהמעמד ממנו נהנה ליצמן. וכך, על רקע מעמדו הציבורי הדועך של האדמו"ר, סוגיית הגיוס הבוערת ושקריו של נתניהו – צף ועלה מחדש גם חוסר החיבה הבסיסי של האדמו"ר מגור כלפיו.

המחאה הציבורית הרחבה שהובילו ארגונים שונים – וביניהם ובמרץ רב גם כותב שורות אלה - נגד ניסיון הממשלה לחוקק חוק שיסדיר פטור מלא לחרדים, היו הקש ששבר את גב האדמו"ר. החוק לא נחקק בסופו של דבר, והמנהיג החרדי חש מרומה ומנוצל, תוך הפיכת הציבור החרדי לשק חבטות. חוסר החיבה של האדמו"ר כלפי נתניהו הומחש היטב במכתב פתוח שפרסמו חברי הכנסת של אגודת ישראל בעיתון המפלגה "המודיע" בחודש מארס האחרון. "השנתיים האחרונות לא היו 'שותפות', הן היו מסכת של הונאה ומידור", כתבו הח"כים בשם רבם לנתניהו. "הבטחת אז בקולך ובחתימת ידך לכל הנציגות החרדית: חוק הגיוס יוסדר בכבוד, בלי סנקציות, בלי מכסות ובלי יעדים".

ב-12 במאי העביר הרב לנדוי, מנהיג דגל התורה, מכתב לח"כים של מפלגתו, בו קבע כי אין אמון בנתניהו והודיע על "מותו של הגוש". בפני מי שלא מצוי בדקויות הציבור החרדי נכון להדגיש כאן אבחנה חשובה בין שני המנהיגים: האדמו"ר מגור מכהן בתפקידו זה 30 שנה, ומעורב בעמדות השפעה כמעט 50 שנה, מאז 1977, עת התמנה אביו לאדמו"ר, והוא היה בנו יחיד. הרב לנדוי, לעומתו, הודר לאורך השנים ממעגל מקבלי ההחלטות, ונתפס כאופוזיציה של אדם אחד לרב שך המנוח. על כן, ככל שהדברים יהיו תלויים באדמו"ר מגור, לנתניהו אכן אין יותר גוש.

קרא את הכתבה המלאה במקור