סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
המסחר בבורסת ת"א נפתח במגמה מעורבת, לאחר שהיה צפי לפתיחה אנגלית שלא התממש. המניות הדואליות יורדות בעד 6.5%, אך פתיחה אנגלית מתרחשת בירידות של מעל 7%. מדד ת"א 35 מאבד 0.1%, בעוד מדד ת"א 90 נסחר בעליות שערים של כ-0.9%. את הירידות מובילות מניות הביטחון עם נסיגה של כ-2%, לצד הדואליות שמשילות כ-1%. מנגד, מדד ת"א ביטוח בולט לחיוב עם עליה של כ-1%, כשאחריו מדדי הפיננסים והבנקים שמוסיפים כ-0.8% ו-0.7% בהתאמה.
בין המניות הבולטות בירידות הבוקר: גילת שמאבדת כ-8.2% וטאואר שנופלת בכ-6.8%. אחריהן, קמטק ונובה שמאבדות כ-4.4% וכ-3.7%, בהתאמה. מנגד, נייס , עזריאלי ודמרי בולטות בערך המוחלט עם עליות של מעל 3%.
הירידות במטבע האמריקאי מתרחבות. הדולר מאבד כעת 0.5% מול השקל, כשהוא נסחר סביב רמה של 3.034 שקלים.
נופר אנרגיה מדווחת הבוקר על הצעה פרטית, במסגרתה תרכוש כ-29.2% ממניות אלומיי קפיטל (4.02 מיליון מניות), חברה ישראלית העוסקת בהשקעה והקמה של פרויקטים בתחום האנרגיה. המניות נרכשות מעשרה גופים מוסדיים, ובהם הפניקס, מנורה, ילין לפידות וספרה. בתמורה, תקצה נופר אנרגיה למוסדיים כ-1.36 מיליון מניות חדשות (כ-3.44% מהונה) לפי יחס החלפה של 0.339 מניית נופר לכל מניית אלומיי - מחיר אפקטיבי המשקף דיסקאונט של כ-13.7% על מחיר השוק. במקביל, עדכנה החברה כי היא מנהלת משא ומתן להסדרת הסכם בעלי מניות והשגת שליטה משותפת בפרויקט תחנת הכוח "ריינדיר", ובכוונתה לזמן אסיפות אג"ח לצורך תיקון שטרי הנאמנות.
חברת רימון מדווחת הבוקר על חתימת הסכם לרכישת 39.8% מהון המניות של אינטר תעשיות מבעלות השליטה בחברה. העסקה תבוצע תמורת כ-67.2 מיליון שקל ותשקף לאינטר תעשיות שווי חברה של כ-169 מיליון שקל, כחלק מאסטרטגיית הרחבת הפעילות של רימון.
שבוע המסחר בתל אביב ייפתח הבוקר בצפי לפתיחה אנגלית, כאשר המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' שלילי חריג של כ-1.7%. הפער נובע מהלחצים המשמעותיים שספגו בסוף השבוע מניות השבבים בוול סטריט. מניות השבבים נובה , קמטק וטאואר יאבדו כ-6%, כ-7.5% וכ-10.4%, בהתאמה. אלביט מערכות , טבע ואנלייט אנרגיה יאבדו בין 2% ל-3%, בעוד אורמת תיחלש בקרוב ל-6%. גם פאלו אלטו תאבד כ-2%, אם כי היא טרם כלולה במדדי הבורסה ולכן לא תשפיע עליהם. מנגד, מניות התוכנה נייס ופורמולה מערכות צפויות לטפס במעל 3% ו-4%, בהתאמה.
בשווקי העולם המסחר ייפתח ברקע הדיווחים כי איראן מאותתת שתעצור את המתקפות אם ההפוגה האמריקאית תימשך. האיתותים להרגעת הרוחות במפרץ הובילו לנסיגה חדה של כ-5% במחירי הנפט, החוזה על הנפט מסוג ברנט ירד לכ-92 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי (WTI) נסוג לרמה של כ-84.7 דולר.
● הבנקים חותכים את הצינור הפיננסי מול הרשות הפלסטינית
הרגעת הרוחות מגיעה לאחר חמישה חודשי לחימה ועלייה מחדש במחירי הדלק בשבועיים האחרונים. בממשל האמריקאי מבינים כי הסלמה נוספת עלולה לגרור את המזרח התיכון למלחמה רחבה, לשתק את המסחר במצר הורמוז ולהצית משבר אנרגיה עולמי.
בהתאם לירידה במחירי האנרגיה, החוזים המוקדמים בוול סטריט רושמים מגמה חיובית. החוזים על מדד הנאסד"ק מובילים את העליות עם זינוק של 1.3%, החוזים על מדד ה-S&P 500 מתקדמים ב-0.8%, והחוזים על מדד הדאו ג'ונס מטפסים ב-0.7%.
בהתאם להרגעת הרוחות, מגמה ירוקה מאפיינת הבוקר את המסחר בשווקים באסיה. מדד האנג סנג בהונג קונג מוביל את העליות עם קפיצה של 0.8%, מדד שנגחאי עולה ב-0.4%. בטוקיו, מדד הניקיי רושם עלייה קלה של 0.2%, בעוד שמדד קוספי בדרום קוריאה מתקדם ב-0.2%, גם הוא.
מניית יצרנית שבבי הזיכרון הסינית, CXMT, זינקה בכ-470% ביום המסחר הראשון שלה במדד ה-STAR בשנגחאי, והפכה לחברה הציבורית בעלת השווי הגבוה ביותר הנסחרת בסין. החברה גייסה כ-8.6 מיליארד דולר (57.92 מיליארד יואן) לפי מחיר של 8.66 יואן למניה - ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר באסיה מתחילת השנה. עם פתיחת המסחר נסקה המניה למעל 49 יואן, מה שהקפיץ את שווי השוק של ענקית השבבים לכ-3.3 טריליון יואן.
● מיקרוסופט איבדה יותר מטריליון דולר מהשווי. למה כולם עדיין אופטימיים?
הבורסה בתל אביב הפגינה חוסן לנוכח ההסלמה החריפה במתיחות הגאו-פוליטית בשבוע החולף. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ-2.7%, מדד ת"א 90 התקדם בכ-0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-2.3%.
המדד הענפי שכיכב השבוע הוא מדד הביטחוניות, שזינק בכ-9.3%. לצד השפעת ההסלמה מול איראן, העלייה של הביטחוניות באה על רקע עסקאות שסגרו בשבוע שעבר שחקניות מפתח כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן - שמניותיהן קפצו בכ-13.7% ובכ-9.7%, בהתאמה. בנוסף, הן זכו לרוח גבית מהעליות שנרשמו בסקטור הביטחוני ברחבי העולם: מניות ענקיות הביטחון האמריקאיות לוקהיד מרטין ו-RTX זינקו בחדות לאחר ששתיהן דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד, המשקף ביקוש גובר למערכות נשק ולציוד צבאי.
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך, ציין כי על אף ההשפעה השלילית של השווקים שמעבר לים על תל אביב, "למדדים הישראליים יש יתרון מבני חשוב: פיזור ענפי רחב יותר בהשוואה למדדים המובילים בארה"ב, אלמנט שמסייע במיתון התנודתיות בתקופות מורכבות כאלו. מעבר לכך, המניות הדואליות שאינן משתייכות לסקטור השבבים, חזרו עם פערי ארביטראז' נמוכים, וחלקן אף עם פערים חיוביים. גורם ממתן נוסף ומשמעותי הוא התמחור הדולרי של המניות הדואליות: בעת ירידות חדות בניו יורק נרשמת לרוב היחלשות של השקל, מה שמספק כרית ביטחון חלקית וממתן את הירידות".
בניגוד לת"א, הבורסה בניו יורק חתמה שבוע אדום. ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו בכ-0.6% ובכ-2.1%, בהתאמה, וסגרו שבוע שלילי שני ברציפות; הדאו ג'ונס נחלש בכ-0.4% וסגר שבוע שלילי שלישי רצוף.
כאמור, בסוף השבוע נרשם שוב גל של מכירות בקרב מניות השבבים, אם כי נסיגה משמעותית נרשמה גם בקרב חלק מענקיות הטכנולוגיה. אינטל צנחה בקרוב ל-8% ביום שישי והקרינה על יתר מניות הסקטור, על אף שדיווחה על הצמיחה החזקה ביותר בהכנסותיה מזה קרוב ל-15 שנה; מעבר לחששות הכלליים סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, הירידה יוחסה גם ללקיחת רווחים, אחרי שהמניה זינקה במעל 300% בשנה האחרונה.
קרן הסל SOXX , שעוקבת אחר סקטור השבבים הרחב נפלה ביום שישי במעל 4%, כאשר ירידות בולטות נוספות נרשמו במניות מיקרון (7%-), AMD (3.3%-), ברודקום (2.7%-) ומארוול (7.2%-).
בגזרת ענקיות הטכנולוגיה, טסלה רשמה את הצניחה השבועית החדה ביותר שלה מאז 2022 והשילה מערכה קרוב ל-18%, אחרי שפרסמה דוחות חלשים מן הצפוי. אלפאבית (גוגל) נפלה גם היא אחרי הדוחות וסיכמה את השבוע בירידה של קרוב ל-8%, על אף שתוצאותיה הכספיות עקפו את צפי האנליסטים. הירידה יוחסה בעיקר לכך שהחברה דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי והעלתה את תחזית הוצאות ההון שלה מעל למה שציפו האנליסטים.
דיוויד לבוביץ, אסטרטג גלובלי בג'יי. פי מורגן, התייחס להוצאות ההון החסרות-תקדים בתחום ה-AI, ואמר לבלומברג כי המשקיעים הולכים והופכים לסלקטיביים יותר לגבי איזה חלקים בשרשרת הערך של ה-AI הם מוכנים לממן. "הניתוק הכי גדול הוא הרעיון שההוצאות על AI יכולות להגיע עד הירח", הוא אמר.
בבלומברג התייחסו גם להשפעות ההסלמה במזרח התיכון על שוקי המניות והאג"ח, ולעלייה הכללית במפלס הסיכון. במאמר שפרסמה הכתבת איזבל לי, היא כתבה: "העצה של וול סטריט: להתחיל להיות טקטיים. ברקליס הפך לנייטרלי כלפי נכסי סיכון, תוך שהוא מציין את האיבה המחודשת בין ארה"ב ואיראן, לצד הדאגה לגבי הוצאות ההון בתחום ה-AI. גולדמן זאקס נותר נייטרלי לרוחב כל אפיקי ההשקעה בשלושת החודשים הקרובים, בעוד שהוא נותר חיובי באופן מתון במבט של 12 חודשים קדימה. HSBC הסיט השקעות מסקטור השבבים לעבר בנקים אירופיים ומדד S&P 500 במשקל-שווה".
ארבע מתוך "שבע המופלאות" יפרסמו השבוע את תוצאותיהן הכספיות, שיעמידו למבחן את איתנות המסחר בתחום ה- AI - מיקרוסופט ומטא ידווחו ביום רביעי, כאשר ביום חמישי שלמחרת ידווחו אפל ואמזון.
גל עליות התשואות בשוקי האג"ח העולמיים, בשבוע שעבר, המשיך להקרין בעוצמה גם על השוק המקומי. בישראל, התשואה לאיגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים מתקרבת לרמה של 4%, תוך כדי התללה נרשמת של עקום התשואות. פרמיית סיכון המדינה, המגולמת במרווחי האג"ח, עלתה מעט למעל 90 נקודות בסיס - אך הכלכלנים מעריכים כי עיקר הלחץ הגיע מהמגמות הגלובליות ולא מגורמים מקומיים בלבד.
"גם שוק האג"ח בישראל בלט בביצועיו ביחס לעולם," מסביר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "על רקע העלייה בתשואות בעולם, התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עלתה בחודש האחרון בשיעור מתון יחסית לעומת מרבית המדינות. העלייה הושפעה בין היתר מפעילות בשוק ה-IRS שבו המשקיעים הזרים פעילים במיוחד - לעיתים כחלק מפעילותם הגלובלית ולאו דווקא מסיבות הקשורות לישראל."
זבז'ינסקי מוסיף כי "בהינתן שהשווקים רואים כעת בריבית בנק ישראל הנוכחית כמצב של שיווי משקל, שיפוע עקום תשואות של כחצי אחוז נראה סביר ואף נמוך ביחס לגורמי הסיכון בטווח הקצר".
במקביל, מעבר לאוקיינוס, בשבוע שעבר, תשואת אג"ח האוצר האמריקאי לעשר שנים זינקה מעל לרמה של 4.7%, שיא של 18 חודשים, והיא נמוכה בכ-30 נקודות בסיס בלבד משיא המחזור שנרשם באוקטובר 2023.
הגורם המרכזי לגל המכירות בארה"ב הוא העלייה במחירי הנפט (הברנט נושק ל-100 דולר לחבית) בעקבות המתיחות והלחימה במזרח התיכון, לצד נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב שדחפו את התביעות הראשוניות לדמי אבטלה לשפל של 187 אלף בלבד.
"אף שהשוק תמחר הסתברות של כ-40% להעלאת ריבית בהמשך החודש, איננו סבורים כי תרחיש זה יתממש," מציין אפונסו בורג'ס, חוקר אג"ח בבנק ההשקעות יוליוס בר. "לנוכח נתוני האינפלציה החלשים שנרשמו בחודש שעבר והיעדר תמיכה מספקת בקרב חברי הפד, הרף לחידוש העלאות הריבית גבוה מאוד. אנו מעריכים כי הפד יותיר את הריבית ללא שינוי, והסיכונים בטווח הקרוב נוטים דווקא לכיוון ירידה בתשואות."
במיטב מצביעים על כך שעליית התשואות בארה"ב נבעה בעיקרה מעלייה בתשואות הריאליות ולא מזינוק בציפיות האינפלציה. בין הסיבות לכך: ירידה בשקיפות מדיניות הפד, חששות מהגירעון האמריקאי שהוחמרו לאחר ביטול המכסים בבית המשפט העליון, ולחץ פוליטי על מוסדיים ביפן (כדוגמת קרן הפנסיה GPIF) להחזיר השקעות למולדתם.
עם זאת, התמונה הכוללת מציעה הזדמנות. "להערכתנו, התשואות באג"ח הממשלתיות האמריקאיות לטווחים הבינוני והארוך אטרקטיביות ברמותיהן הנוכחיות," מסכם זבז'ינסקי. "אומנם אי-הוודאות סביב הלחימה נותרה גבוהה, אך הצריכה הפרטית בארה"ב צפויה להיחלש, והתשואות הגבוהות בעצמן ישמשו כ'תרופה' שיריסו את הפעילות הכלכלית. ברמתן הנוכחית, התשואות מספקות פיצוי הולם על הסיכון".
הבוקר, תשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב יורדות במסחר באסיה, בעידוד הנסיגה במחירי האנרגיה. התשואה ל-10 שנים יורדת ב-5 נקודות בסיס לרמה של 4.63%, בעוד התשואות ל-2 שניות ול-30 שנה נסוגות ב-4 נקודות בסיס לרמות של 4.71% ו-5.12%, בהתאמה. בבנק ההשקעות BMO Capital Markets מציינים כי רגיעה במחירי הנפט תומכת בעיקר באג"ח הקצרות, ומעריכים כי נתוני האינפלציה הממותנים יאפשרו לפד להותיר את הריבית ללא שינוי ולדחות כל הידוק מוניטרי נוסף לספטמבר - אף שהשווקים עדיין מתוחים לגבי הקו הניצי של היו"ר הנכנס קווין וורש.
ההסלמה הגאו-פוליטית במזרח התיכון בשבוע שעבר, המשיכה להקרין בעוצמה על שוקי הסחורות והמטבעות. אל מול הירידות בוול סטריט והעלייה בפרמיית הסיכון, נרשמה בריחה של משקיעים לעבר נכסי "מקלט בטוח". הדולר בעולם התחזק (מדד DXY עלה בכ-0.7%), בעוד השקל נחלש בשבוע החולף בכ-0.3% ושערו הרציף נקבע על 3.05 שקלים. הבוקר, הדולר נחלש מול המטבע המקומי ונסחר בירידה של 0.26% סביב רמה של 3.041 שקלים.
"השבוע הקרוב מרכז מספר אירועים שעשויים לעצב מחדש את ציפיות השווקים למחצית השנייה של השנה," מציין יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פייננשל סרביסס. "החלטת הריבית של הפד, לצד נתוני הצמיחה ואינפלציית ה-PCE, יאפשרו לבחון אם הכלכלה האמריקאית שומרת על יציבות מבלי להצית מחדש את לחצי האינפלציה. הסיכון המרכזי כעת הוא שמחירי האנרגיה הגבוהים יצמצמו את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים. בישראל, היחלשות השקל ועליית מחירי האנרגיה עלולות להגביר את האינפלציה ולמתן את האפשרות להפחתות ריבית מהירות".
מחירי הנפט רשמו סערה בסוף השבוע, נפט מסוג ברנט חצה לזמן קצר את רף ה-100 דולר לחבית לראשונה מאז סוף מאי, בטרם נסוג קלות לרמה של 96.8 דולר לחבית בעקבות דיווחים על יזמה דיפלומטית לחידוש השיחות בין ארה"ב לאיראן. הנפט האמריקאי ננעל ברמה של 85 דולר.
הבוקר, מחירי הנפט מגיבים בעצמה לאותות ההרגעה במפרץ ורושמים ירידות חדות של כ-5% - החוזה על הברנט נסוג ל-92.11 דולר לחבית, בעוד הנפט האמריקאי יורד ל-84.79 דולר.
בוול סטריט מזהירים כי השווקים שינו את דרך ניתוח הליכי הסכסוך. "המשקיעים כבר אינם מתייחסים להסלמה במזרח התיכון כאל רעש זמני, אלא כסיכון כלכלי אמיתי" מסבירה סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית ב-Defiance. "החשש אינו רק מעליית מחירי הנפט, אלא מהאפשרות לשיבושים במצרי הורמוז ובים האדום, שעלולים לייקר את ההובלה הימית ולהעלות את האינפלציה. אם מחירי הנפט יתבססו מעל 100 דולר לחבית, הסיכוי להקלה מוניטרית יקטן משמעותית. עם זאת, בטווח הארוך האירועים מחזקים מגמות השקעה מבניות בתחומי תשתיות האנרגיה, אבטחת הסייבר, הביטחון וחיזוק שרשראות האספקה".
סנדיפ ראו, אנליסט ב-Leverage Shares, מציג תמונה משלימה לגבי ההשלכות על שוקי המניות. ראו מציין כי "החצייה של רף 100 הדולרים הקפיצה את תשואות האג"ח הקצרות בארה"ב וחיזקה את ההערכות שהפד ינקוט קו ניצי יותר. שוקי המניות ניצבים כעת בפני לחץ כפול: מצד אחד עלויות גבוהות יותר עקב שיבושי אספקה, ומצד שני סביבת ריבית גבוהה שמכבידה על הפעילות הכלכלית".
במקביל לסערה בסחורות, שוק הנכסים הדיגיטליים ממשיך לרכז עניין רב. הביטקוין זוכה לתמיכה בעקבות התקדמות חיובית במסגרת הרגולטורית בארה"ב, לצד המשך הזרמות ההון לקרנות הסל (ETF) והחששות הגוברים מהחוב הממשלתי בעולם, שמחזקים את מעמדו כנכס אלטרנטיבי.
עם זאת, האנליסטים מזכירים כי התנודתיות נותרה גבוהה. "העלייה האחרונה בביטקוין נשענת בעיקר על הציפייה לאישור חקיקה שתספק מסגרת ברורה יותר בארה"ב" מציין סנדיפ ראו. "עם זאת, מחוץ לארה"ב התמונה מורכבת יותר, כאשר חלק מהבנקים המרכזיים ממשיכים לנקוט גישה שמרנית כלפי מטבעות קריפטוגרפיים".
החלטת הריבית הקרובה של הפדרל רזרב מסמנת עידן חדש בבנק המרכזי. תחת הנהגתו של היו"ר הנכנס קווין וורש, השווקים מתמודדים עם רמת עמימות שלא נראתה שנים. האם האינפלציה הדביקה והמתיחות במפרץ יכריעו בעד העלאה, או שהפד יבחר להמתין?
בשווקים מתמחרים כעת סיכוי של כ-33% בלבד להעלאת ריבית כבר בפגישה הקרובה, בעוד הרוב עדיין מעריכים כי הבנק המרכזי יעדיף להמתין לייצוב הנתונים לקראת ספטמבר. עם זאת, הקונצנזוס סביב מהלכי הפד נסדק לחלוטין .
מאז כניסתו של קווין וורש לתפקיד היו"ר, נראה כי הבנק המרכזי זונח את מדיניות ההכוונה המוקדמת השקופה שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. וורש נמנע מלהצהיר בגלוי על עמדותיו לגבי תוואי הריבית העתידי או השפעותיה של תפרחת ההשקעות ב-AI על האינפלציה בטווח הקצר.
נראיאנה קוצ'רלקוטה, לשעבר נשיא הפד של מיניאפוליס וכיום פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רוצ'סטר, מסביר את השינוי ואומר כי "אנחנו רואים כעת באופן מובהק במחירי השוק את חותמו של היו"ר החדש. זה בדיוק מסוג 'שינוי המשטר' שהוא רוצה לראות - מצב שבו השוק לא יודע בוודאות מה הפד עומד לעשות. במצב כזה הפד חופשי לתמרן: הוא יכול להותיר את הריבית על כנה, או להעלות אותה לפי הצורך".
עם זאת, יש מי שמפרשים את השתיקה של וורש באופן ביקורתי יותר. גרגורי דאקו, הכלכלן הראשי ב-EY-Parthenon, מציין כי "וורש היה חידתי בעדויותיו בקונגרס. הוא לא סיפק תשובות בנושאים קריטיים שיו"ר פד חייב להתייחס אליהם, כמו לאן מועדות פניה של האינפלציה. אני מתרשם שבאופנים מסוימים הוא מנסה להתחבא מאחורי חברי הוועדה".
אחד השינויים המרכזיים במבנה הקבלת ההחלטות הנוכחי הוא מעבר מהובלה יחידה של היו"ר למאזן כוחות פנימי במועצה. הלחצים האינפלציוניים, הנגרמים בין היתר מהתחדשות הלחימה מול איראן והשפעתה על מחירי הנפט, מחזקים את מחנה ה"ניצים" בתוך הבנק .
נשיאות הפד של דאלאס וקליבלנד (לורי לוגאן ובת' האמאק) קוראות כבר חודשים להדק את המדיניות המוניטרית. מנגד, גורמים כמו נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון ויליאמס, מעדיפים להמתין.
ג'ים ביאנקו , נשיא ואסטרטג מאקרו ב -Bianco Research, מדגיש את השינוי במבנה הכוח: "וורש הוא כבר לא האיש שמנהל את ההצגה לבדו. מעקב אחר הפד הפך כעת למלאכה של ספירת קולות. יש לנו 12 מצביעים עצמאיים, והיו"ר הוא רק קול אחד מתוכם".
ביאנקו מעריך כי כרגע ישנם חמישה קולות בטוחים בעד העלאת ריבית - שניים בלבד פחות מהרוב הדרוש (7 קולות). הוא מוסיף כי פיצול בתוך הוועדה עשוי לשים את היו"ר הקודם, ג'רום פאוול (שנותר חבר מועצה), בעמדת מפתח סבוכה שבה קולו עשוי להיות המכריע .
ניל דוטה, ראש מחקר הכלכלה ב-Renaissance Macro Research, מעריך כי הלחץ הפנימי יעשה את שלו. "למיעוט התומך בהעלאת ריבית יש רמת נחישות גבוהה מאוד, והם עשויים לשכנע עמיתים המתנדנדים להצטרף אליהם" אומר דוטה. "עבור וורש, עדיף אולי לתמוך בהעלאה כבר ביולי מאשר להקריב שליטה ולהיות מובל להעלאה כפויה בספטמבר".
פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות של Themes ETFs, מעריך כי השבוע הקרוב עשוי להיות החשוב ביותר של הקיץ עבור המשקיעים. לדבריו, עיקר תשומת הלב תופנה למסיבת העיתונאים ולהודעות הבנק המרכזי, בניסיון להבין האם הפד מאותת על הקשחה נוספת או דווקא על פתיחת הדלת להורדות ריבית בעתיד.
"השילוב בין החלטת הריבית לבין דוחות של חברות מובילות ממגוון רחב של ענפים יספק למשקיעים תמונת מצב רחבה על הכלכלה האמריקאית", אומר מרינו. "הנתונים ילמדו האם הצרכן ממשיך להוציא כסף, האם החברות ממשיכות להשקיע, והאם ההאטה שממנה חוששים בשווקים אכן מתחילה להופיע".
לדבריו, גם ההתפתחויות בין ארה"ב לאיראן ימשיכו להיות גורם משמעותי, שכן כל תזוזה במחירי הנפט עלולה לשנות במהירות את ציפיות האינפלציה, את מסלול הריבית ואת כיוון השווקים הגלובליים.
ברקע הדיונים, מרחף גם הממד הפוליטי. הנשיא דונלד טראמפ והבית הלבן מפעילים לחץ מתמשך להורדת ריבית. אף שחלק מהאנליסטים מעריכים כי וורש עצמו נוטה להעדפת סביבת ריבית נמוכה יותר, הניסיון לשמור על אמינותו של הבנק המרכזי עשוי לחייב אותו לפעול דווקא בכיוון ההפוך.
קוצ'רלקוטה מסכם את הדילמה העומדת בפני הבנק המרכזי האמריקאי: "לפד אמנם יש מקום להותיר את הריבית ללא שינוי בפגישה הקרובה בזכות נתוני אינפלציה ממותנים יחסית בחודש האחרון, אך לאורך שתי הפגישות הבאות, הפד ייאלץ להעלות את הריבית. זה המבחן האמיתי לשמירה על האמינות והעצמאות שלו מהבית הלבן".
בשורה התחתונה, הודעת הריבית שתתפרסם ביום רביעי בשעה 21:00 (שעון ישראל), לצד מסיבת העיתונאים הראשונה של וורש לאחר מכן, לא רק יקבעו את מחיר הכסף בטווח הקצר - אלא גם יבהירו לשווקים עד כמה היו"ר החדש מחזיק את מושכות השלטון בפדרל רזרב.
בשוק ההון האמריקאי רגילים לתרחיש קבוע בעונת הדיווחים: החברות והאנליסטים מנמיכים ציפיות לקראת הרבעון הבא כדי להקל על עקיפתן בהמשך. אלא שבקיץ הזה, הכללים בוול סטריט משתנים לחלוטין. מנעד העלאות התחזיות של חברות מדד ה-S&P 500 גבוה מזה של הורדות התחזיות בפער הרחב ביותר שנרשם במאגרי הנתונים של Bloomberg Intelligence מאז 2011.
במקום לחתוך הערכות באמצע השנה, האנליסטים מעלים באופן אקטיבי את תחזיות הרווח לשנים 2026 ו-2027 - איתות שבמצב דברים רגיל היה מספק רוח גבית עזה לראלי בשווקים.
קצב צמיחת הרווחים המשוקלל ב-S&P 500 מתקרב כעת ל-25%, רבעון שני ברציפות שבו נרשמת צמיחה של מעל 20%. לפי נתוני Fundstrat, כ-93% מהחברות שדיווחו עד כה עקפו את תחזיות הרווח של השוק, לעומת ממוצע חמש-שנתי של 78%.
"מדובר בהפתעה אדירה של 15.5% מעל התחזיות" מציין כתב הפיננסים, מייק זקארדי ל-Yahoo finance.
בנוסף, החוזק התאגידי כבר אינו נחלתן הבלעדית של ענקיות הטכנולוגיה. נתוני FactSet מצביעים על כך ש-493 החברות הנותרות (שאינן חלק מ'שבע המופלאות') במדד ה-S&P 500 מציגות קצב צמיחה של 23% - התוצאה הטובה ביותר שלהן מאז 2021. את התרומה הגדולה ביותר לצמיחה זו מובילות חברות כמו שברון , אקסון מובייל , מיקרון וברודקום .
"הובלת מניות השווי הענק צפויה להתהפך עד סוף השנה," מעריך פיל רוזן, עורך Opening Bell Daily. "התחזיות מראות כי כבר ברבעון הרביעי, קצב צמיחת הרווחים של 493 החברות הנותרות במדד יעקוף את זה של '7 המופלאות'".
למרות התמונה הפנדמנטלית המרשימה, מדד ה-S&P 500 נותר תקוע בסמוך לרמות שבהן החל את הקיץ, בין היתר בשל רוטציה של כספים מחוץ למניות הבינה המלאכותית שהובילו את העליות עד כה.
יתרה מזאת, השוק כמעט אינו מתגמל חברות שמציגות תוצאות חיוביות: לפי FactSet, מניות של חברות שדיווחו על הפתעה חיובית ברווחים רשמו ירידה ממוצעת של 0.1% סביב יום הדיווח, לעומת תגובה חיובית ממוצעת של 1%+ בחמש השנים האחרונות.
הסיבה המרכזית לכך טמונה בתמחור. המדד נסחר כעת במכפיל רווח עתידי של מעל 20 - רמה הגבוהה מהממוצעים ההיסטוריים של 5 ו-10 השנים האחרונות. התחזיות האופטימיות אמנם מונעות גל ירידות ושומרות על התרחיש החיובי בחיים, אך בשוק שבו כל החדשות הטובות כבר מתומחרות מראש, התוצאות המצוינות פשוט נלקחות כמובן מאליו.
על רקע התמחור המתוח, בבנק אוף אמריקה מזהירים כי המשקיעים לוקחים סיכון כפול: הם מתעלמים מהשלכות הלחימה במזרח התיכון ובמקביל עוצמים עיניים מול בום ההשקעות ב-AI, שלדברי הבנק "יש בו הרבה סדקים". בתרחיש הבסיס של הבנק, צופים שם ירידות של בין 7% ל-8% בטווח הזמן הקרוב.
"ציפיות המשקיעים לשולי רווח ולצמיחה ברווחים חמש שנים קדימה נמצאות בשיאי כל הזמנים, בעוד שפרמיות הסיכון נמצאות בשפלים של 20 שנה," אמר סבסטיאן ראדלר, ראש אסטרטגיית שווקים אירופיים בבנק אוף אמריקה, בראיון לבלומברג. "מה שהשוק מתמחר כרגע זה תרחיש בו הכל הולך כשורה ואין שום סיכונים".
רדלר הוסיף כי בעיניו, ההגנה הטובה ביותר בשוק הסוער הנוכחי אינה הימורים נוספים על סקטור הטכנולוגיה, אלא רוטציה לעבר מניות איכות חבוטות, בפרט בתחומי הפארמה ומוצרי הצריכה הבסיסיים, שהתמחור שלהם כעת זול "באופן קיצוני".
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
קרא את הכתבה המלאה במקור
