בהמשך הרשימה נמצאת רשת בום, המפעילה 19 סניפים, ואחריה ג'מבו יוון ודן דיל עם 13 סניפים כל אחת. רמי לוי סטוק, לעומתן, מפעילה לפי הניתוח סניף אחד בלבד. לצד הפערים במספר הסניפים, הדוח…
בהמשך הרשימה נמצאת רשת בום, המפעילה 19 סניפים, ואחריה ג'מבו יוון ודן דיל עם 13 סניפים כל אחת. רמי לוי סטוק, לעומתן, מפעילה לפי הניתוח סניף אחד בלבד. לצד הפערים במספר הסניפים, הדוח מצביע גם על הבדלים משמעותיים בסוגי היישובים שבהם בוחרת כל רשת לפעול.
עוד עולה מהנתונים כי זול סטוק היא הרשת בעלת הנוכחות הרחבה ביותר בחברה הערבית והדרוזית. היא מפעילה סניפים ברהט, אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה, טייבה, טירה, סח'נין, שפרעם, כפר קאסם, מג'דל שמס, בוקעתא, דלית אל-כרמל ומג'אר, לצד יישובים נוספים. הפריסה הזו מבדילה את זול סטוק ממרבית המתחרות, שפועלות בעיקר בערים יהודיות ובמרכזי מסחר גדולים. מבחינה עסקית, מדובר באסטרטגיה שמאפשרת לרשת לפנות לקהלים מגוונים ולפעול באזורים שבהם רמת התחרות עדיין נמוכה יחסית.
אחד המאפיינים הבולטים של הרשת הוא פורמט "מיני מקס", שבו פועל כשליש מסניפיה. מדובר בחנויות קטנות יחסית, הממוקמות בלב אזורים עירוניים ובעיקר במרכז הארץ. הפורמט מאפשר לרשת להיכנס לאזורים שבהם קשה למצוא שטחים גדולים ולהתבסס על קניות תכופות של תושבים מקומיים. המודל הזה שונה מהחנויות הגדולות המזוהות עם הענף, אך הוא מעניק למקס סטוק גמישות גבוהה יותר במיקומים צפופים ויקרים. בכך היא מצליחה להרחיב את הנוכחות העירונית שלה גם בלי להסתמך בכל מקום על מרכזי קניות רחבי ידיים.
בין היישובים שבהם מפעילה הרשת סניפים נמצאים קריית שמונה, נהריה, ראש פינה, ערד, מגדל העמק, מעלות תרשיחא, בית שאן ואופקים. התמהיל הזה מצביע על ניסיון לפנות במקביל לצרכנים עירוניים ולתושבים שמחוץ למטרופולינים הגדולים. בניגוד לזול סטוק, שמבליטה פריסה רחבה ביישובים קטנים ובחברה הערבית, ולמקס סטוק, שמעדיפה מוקדים עירוניים מרכזיים, הסטוק מנסה לשמור על איזון בין שני העולמות. בפועל, היא פועלת גם בשווקים תחרותיים במרכז וגם בערים שבהן חנות סטוק עשויה לשמש יעד קניות אזורי.
בצמרת נמצאות גם בית שאן, עם יחס של חנות אחת בקירוב לכל 10,000 תושבים, מעלות תרשיחא עם כ-0.85, קריית שמונה עם כ-0.80 ואופקים עם כ-0.72. המכנה המשותף לרבות מהערים הללו הוא גודל בינוני או קטן ומיקום שמאפשר להן לשרת גם אוכלוסייה מהסביבה. במקרים כאלה, חנות אחת עשויה להפוך למוקד קניות עבור אזור רחב יותר, ולכן היחס בין מספר החנויות למספר התושבים גבוה יחסית.
לעומתן, הערים הגדולות בישראל מדורגות נמוך יחסית. תל אביב-יפו נמצאת במקום ה-12 עם כ-0.20 חנויות לכל 10,000 תושבים, ירושלים במקום ה-17 עם כ-0.10 בלבד, והרצליה סוגרת את הרשימה עם כ-0.09. הפערים ממחישים כי גודל האוכלוסייה אינו המשתנה היחיד שמשפיע על מיקום החנויות. מחירי שכירות גבוהים, מחסור בשטחי מסחר גדולים ודפוסי צריכה שונים עשויים להפוך את הכניסה לערים הגדולות למורכבת ויקרה יותר.
הנתונים מצביעים על ענף שממשיך להתבסס, אך גם על שוק שבו כל אחת מהרשתות הגדולות בוחרת מסלול שונה: זול סטוק נשענת על פריסה רחבה בפריפריה וביישובים מגוונים, מקס סטוק מתמקדת במרכזים עירוניים ובפורמטים קטנים, והסטוק מנסה לשלב בין המרכז לבין אזורים מרוחקים יותר.
יפית בן חיים, מנכ"לית פוינטס: "חנויות סטוק אינן מחפשות בהכרח את העיר הגדולה ביותר, אלא את המיקום הנכון ביותר. מהנתונים עולה שהגורמים המשפיעים על בחירת המיקום הם נגישות גבוהה, מוקדי מסחר המשמשים מחוללי תנועה ויכולת למשוך קהל מאזור שירות רחב. לכן אנחנו רואים שרבות מהרשתות מצליחות דווקא בערים בינוניות ובפריפריה, שבהן חנות אחת יכולה להפוך למוקד קניות אזורי ולשרת אוכלוסייה גדולה הרבה מעבר לגבולות העיר עצמה. במקביל מתפתח גם מודל משלים של חנויות עירוניות קטנות, כדוגמת 'מיני מקס', המתמקמות בלב אזורי מגורים ותעסוקה ומציעות נגישות יומיומית לתושבי העיר. שני המודלים החנות האזורית הגדולה והחנות העירונית משקפים את ההתאמה של הרשתות להרגלי הצריכה המשתנים ולמאפיינים הייחודיים של כל אזור".
קרא את הכתבה המלאה במקור
