מודאגים שהילד רווק? כך תעזרו לו, מבלי לשגע אותו בדרך

1. לפרגן על המאמץ ולא על התוצאותכשאתם מודדים אותם רק ב"מצאת או לא מצאת", כל דייט שלא הצליח נחווה כמו כישלון חרוץ. זה מעייף, שוחק ומוציא את החשק לנסות. אבל כשאתם אומרים להם: "תשמעו, אני ממש מעריך את זה שאתם יוצאים, מנסים ולא מוותרים", אתם מחזקים את הדימוי העצמי שלהם. העניין הוא לא אם הייתה נשיקה בסוף הערב, אלא זה שהם אנשים אמיצים שממשיכים לפתוח את הלב.2. להתפטר מתפקיד "מנהלי העבודה" ולשחרר לחץזוגיות היא לא תוכנית כבקשתך ולא משוואה מתמטית. שאילתות יומיות כמו "נו, דיברת איתו?", "מה עם האפליקציה?" או "למה אתה לא מסתפר לקראת הדייט?" לא באמת עוזרות. הן רק גורמות לו או לה להרגיש במבחן שבועי מולכם. לחץ אובססיבי ומרדף מייצרים אנרגיה לחוצה. וכשמישהו מגיע לדייט לחוץ, הצד השני מרגיש את זה מקילומטרים. תהיו גב, לא מפקדים. ברגע שתשחררו את הציפייה שהדבר יקרה כאן ועכשיו, יתפנה מקום לרוגע. ואדם רגוע ושלם עם עצמו הוא הרבה יותר מושך ונגיש.3. לדבר על זה - אבל לקבוע גבולות גזרהלפעמים הניסיון של הורים "לא להציק" מוביל להתעלמות מוחלטת מהנושא, מה שעלול להיתפס כחוסר אכפתיות. הסוד הוא בתיאום ציפיות. אפשר לומר בצורה הכי ישירה: "אני מאוד רוצה שתהיה לך זוגיות כי אכפת לי מהאושר שלך, אבל אני לא רוצה להציק. איך ומתי הכי נכון לך שנדבר על זה?". התחשבות בגבולות שלהם מייצרת מרחב בטוח, שבו הם עצמם ירצו לשתף אתכם כשמשהו חדש קורה.4. להכיר בעובדה ש"עייפות דייטינג" היא דבר אמיתיהעולם היומיומי של הצעירים היום מוצף באפליקציות ואשליות של שפע מטורף. החיפוש הפך לעבודה שנייה ומתישה מאוד. כשאתם מבינים מול מה הבן או הבת שלכם מתמודדים, קל יותר להפסיק לשפוט אותם ("למה אתם לא יוצאים יותר?") ולהתחיל להפגין קצת חמלה כלפי השחיקה שהם חווים. הנטייה הטבעית שלנו היא לדחוף, אבל לפעמים הם פשוט חייבים לקחת הפוגה מכל הרעש הזה, כדי לאגור כוחות להסתערות מחודשת.5. להעביר את הפוקוס מזוגיות לבניית הערך העצמיזוגיות טובה נבנית כשאדם מרגיש ראוי, אהוב ובעל ערך. אם כל שיחת טלפון ביניכם מתחילה או מסתיימת ב"נו, יש מישהו חדש?", המסר הסמוי שעובר הוא: אתה לא שלם עד שלא תהיה בזוגיות. חזקו את הילדים שלכם על מי שהם כעת: על הקריירה, החברות, היצירתיות והאישיות שלהם. כשאדם מרגיש מלא ושלם בפני עצמו, הוא מקרין ביטחון שמגדיל את הסיכוי למשוך אליו את הפרטנרים הנכונים.6. להקשיב לכאב, בלי למהר "לתקן" אותוהאינסטינקט ההורי הוא לפתור בעיות. כשהילד חוזר מדייט גרוע ומשתף בתסכול, הורים מיד שולפים פתרונות: "אז תנסה אפליקציה אחרת", "אולי תלך לשדכנית הזו". אבל לפעמים הם לא מחפשים יועץ אסטרטגי, אלא רק כתף להישען עליה. במקום להציע פתרונות טכניים ("אז תעשה ככה"), נסו פשוט לתקף את הרגש שלהם ("אני מבין כמה זה מתסכל וזה באמת מאכזב"). לפעמים ההקשבה הנקייה הזו היא זו שמאפשרת להם לנשום בסיטואציה ולהתחזק.מילה לסיום: התפקיד שלכם כהורים אינו למצוא עבורם זוגיות, אלא להיות עבורם המקום הבטוח, המחבק והמאמין. כשאתם לוקחים צעד אחורה, מפסיקים ללחוץ וממלאים את האוויר באמון, סבלנות ואהבה ללא תנאי, אתם מעניקים לילדים שלכם את הקרקע הכי יציבה שיש. ודווקא מתוך השקט והשחרור הזה, יוכל לצמוח מה שכולכם מייחלים לו.גילי ויינטראוב הוא יועץ זוגי, יוצר גישת "טיפול זוגי בחצי" ומאמן ליצירת זוגיות

קרא את הכתבה המלאה במקור