אחדות בחזית, פיצול בעורף: המאבק בצמרת האיראנית על מתווה הלחימה

היריבות הגלויה והבלתי-שגרתית בצמרת השלטון משקפת מאבק כוחות יצרי על "היום שאחרי". סימן שאלה מרכזי מרחף מעל סביב עמדתו של המנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי, שלפי הדיווחים נפצע בתקיפה שבה חוסל אביו האייתוללה עלי חמינאי ב-28 בפברואר. שני המחנות מנסים לטעון כי הם נהנים מתמיכתו של המנהיג שנותר במסתור.

בדחיפתם של פזשכיאן וקאליבאף, עסקת הפסקת האש שהושגה עם ארצות הברית באפריל זכתה לתמיכה חזקה בגוף ההנהגה הבכיר של איראן, המועצה העליונה לביטחון לאומי. 12 מתוך 13 חבריה אישרו אותה, כולל דמויות בכירות במשמרות המהפכה ובצבא האיראני. סעיד ג'לילי, שנחשב לאחת הדמויות הקיצוניות במשטר ובולטת מאוד בתנועת "פאידארי", היה הבודד שהצביע נגד העסקה.

הפסקת האש כידוע קרסה, ארצות הברית ואיראן שבו להחליף מהלומות, ובטהרן גבר התסכול לנוכח העובדה שהבטחות מזכר ההבנות שהושג ביוני לא התממשו. הלוויית המנהיג העליון חמינאי נראתה כמו כמפגן כוח של תנועת "פאידארי" הקיצונית. ההמונים קראו לנקמה בארצות הברית ובישראל, בכמה סרטונים נראו אבלים בטהרן מקבלים בברכה את ג'לילי, בעוד פזשכיאן נתקל בגידופים ובקריאות "מוות למתפשר!".

זאת ועוד: אנשי הקו הקיצוני ניצלו עצרות לילה ואת שליטתם בטלוויזיה הממלכתית (IRIB) כדי ללבות התנגדות למשא ומתן. דוברים באותן עצרות תיארו את איראן כמי שצועדת לעבר ניצחון מוחלט, והביעו גינוי נחרץ כלפי אלו שמוכנים לשאת ולתת עם האויבת המושבעת של הרפובליקה האיסלאמית. הטלוויזיה הממלכתית קטעה נאומים של פזשכיאן וקאליבאף.

פזשכיאן והמחנה שלו השיבו מלחמה שערה, והציגו את הטלוויזיה הממלכתית כמי שמפלגת את המדינה בזמן מלחמה. הנשיא אף האשים את גוף השידור בכל שהוא יוצר מצג שווא ולפיו "הצבא נמצא בצד אחד, והממשלה בצד אחר". מערך ההסברה של הנשיא אף גינה את הטלוויזיה הממלכתית על מה שהגדיר כ"צנזור" דבריו של פזשכיאן וראשי ממשל אחרים.

"אף שתומכיו של ג'לילי מהווים מיעוט, הם בעלי השפעה רבה", אמר ואלי נסר, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד שבארצות הברית. "יש להם הרבה כסף, הרבה כוח, הם הכניסו אנשים רבים בתוך הבירוקרטיה ופיתחו קשרים ענפים עם משמרות המהפכה".

המחנה הפרגמטי יותר טוען כי שמירה על אחדות בזמן מלחמה מחייבת טיפול בתסכול הציבורי מהמצב הכלכלי, כמו גם מהדיכוי הפוליטי והחברתי. המטבע האיראני ממשיך לצנוח, האינפלציה נוסקת והאבטלה עולה. הסכם סופי עם האמריקנים עשוי להניב לאיראן רווח עצום בזכות ביטול הסנקציות והשבת נכסים בשווי מיליארדי דולרים.

יותר מ-250 מחוקקים לשעבר, אנשי דת, מרצים ואישי ציבור נוספים חתמו ביולי על עצומה נגד המלחמה, והזהירו מפני מחיר המשך העימות. "אנו מאמינים שהרוב המכריע של העם האיראני רוצה בשלום ובזכות לחיים בכבוד", נכתב בעצומה. במקביל, מפלגה רפורמיסטית בכירה שסייע לקמפיין הנשיאות של פזשכיאן הזהיר שהמחיר הפנימי של המלחמה "שוחק את הלכידות החברתית הפנימית". בסוכנות הידיעות "תסנים", שמקורבת למשמרות המהפכה", נזפו במתונים.

בסופו של דבר, שני הצדדים נאבקים על כוח והשפעה ב"יום שאחרי המלחמה", לנוכח חוסר בהבוודאות החריג שנוצר בעקבות השינוי הדרמטי במנהיגות העליונה. בעוד שיש המאמינים שמוג'תבא חמינאי עשוי להיות קיצוני מאביו, אחרים רואים בו פוטנציאל להובלת שינוי מתון.

קרא את הכתבה המלאה במקור