אל מול גולן

מול הציוני-דתי המתלבט ניצבת הדילמה - שליחת החרדים לאופוזיציה כפי שרבים רוצים, משמעותה ממשלה שבה מפלגת הדמוקרטים זוכה למקום מרכזי סביב שולחן קבלת ההחלטות. נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מתאמצים להפחיד את הציבור הימני מפני מצב שכזה. גם כדי להמריץ את מצביעי הימין לצאת ולהצביע, וגם כדי להרתיע את המתלבטים לעבור בין הגושים. אל גולן הם מצרפים את מנסור עבאס, אך האחרון זוכה לתגובה הולמת מצד ראשי גוש השינוי, שכן לפי הסקרים הם מרחק נגיעה מהשגת הרוב הדרוש גם בלעדיו.

בניגוד לדבריו של יאיר גולן, לא מדובר בעוד קמפיין הפחדה ודה-לגיטימציה מצד יריביו. בשונה מתעמולה בנושאים אחרים כאשר המסרים המקודמים יוצרים יש מאין את החששות מפני הדמון התורן, הפחד של הימני המתלבט מפני גולן וחברי הדמוקרטים הוא אותנטי.

אחת הסיבות לכך היא דווקא בשל אופיו של גולן, שמסרב לאמץ גינונים של התנחמדות, למתן התבטאויות, או לחסוך את עמדותיו בנושאים שנויים במחלוקת. יש שיגידו שזו גם האסטרטגיה של חלק מחברי הדמוקרטים: כפי שיש עליית הפופוליזם בימין, יש גם עלייה של ביקוש שכזה בשמאל.

אך לא מדובר רק באמירות גרידא. בניגוד לממשלת השינוי, אז המאמץ להקטנת מרצ והעבודה מצד בנט הצליח, הפעם ברור לכל שגולן וחבריו מגיעים למו"מ הקואליציוני חזקים יותר. אם מסתכלים על הסקרים, הדמוקרטים עשויים להיות המפלגה השנייה בגודלה בגוש השינוי, שכן מפלגת "ביחד" היא איחוד של שתי רשימות שיש סבירות גבוהה שיתפצלו לאחר הבחירות וכוחן יקטן. גולן גם לא מסתיר את דרישותיו. הוא מדבר על תיקי הביטחון הלאומי, החינוך, והמשפטים ולא על תיקי הבריאות והתחבורה שבהם כיהנו ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי בהתאמה. בראיון השבוע אמר לי גולן שאם יגיע ל-15 מנדטים הוא מאמין שיהיה שר הביטחון.

הדילמה המרכזית ביחס לגולן היא לא בשל איומיו בסגירת ערוץ 14, קיצוץ בתקציב המכינה בעלי, ואפילו לא ברקע אמירות קשות נגד נוער הגבעות. היא נוגעת בעיקר לנושא אחד: סוגית ארץ ישראל וצעדים להקמת מדינת פלסטינית. התנגדות לסוגיה זו היא אולי ההגדרה העצמית האחרונה שיש בה הסכמה בכל הספקטרום הימני מהרך ועד הקשה. הציונות הדתית היא אחד המגזרים המפולגים שיש, החל מנושא דת ומדינה ועד נושא התיקונים במערכת המשפט. אך מאז גוש קטיף, בנושא אחד יש אחדות שורות כמעט מלאה - סוגית ארץ ישראל ויהודה ושומרון. מאז 7 באוקטובר ציבורים נוספים זזו ימינה בעמדותיהם ביחס לסוגיות אלה.

גולן וחבריו לא מסתירים את רצונם לא רק להחליף את נתניהו, אלא גם ליזום מדינית בסוגיה הפלסטינית ולקדם צעדי היפרדות. איזנקוט אומר פומבית שהוא מתנגד למדינה פלסטינית, אך כן מגנה את הצעדים של סמוטריץ' באזור, שנחשבים ברובם פופולריים מאוד גם בקרב מתנגדיו בתוך המגזר.

גולן אמר לי השבוע באותו ראיון בוועידת "ידיעות אחרונות" שאיזנקוט מבין מצוין את הצורך בצעדי היפרדות מהפלסטינים ושהוא מאמין שיצליח לשכנע בכך גם את בנט וליברמן. ספק גדול אם יצליח, אך הספק בנושא כזה הוא בדיוק מה שעשוי להחזיר רבים מן המתלבטים אל חיקו של נתניהו.

קרא את הכתבה המלאה במקור