דר הרחוב שמואשם ברצח הרב מנתניה: "מצטער שלא טרפתי לו את העורק"

על פי הנטען, הנאשם דקר את הרב בעוצמה בין בית החזה לבטן בכוונה לגרום למותו. כשהמטפל הבחין במתרחש, הוא צעק לעברו, ניסה לאחוז בידו ונאבק בו כדי לעצור את התקיפה. באישום נכתב כי במהלך המאבק נפצע מזרחי בידו, אך למרות זאת המשיך הנאשם ודקר את הרב שלוש פעמים נוספות באזור הבטן. לאחר שהסכין נשמטה מידו, נטען, הוא נמלט מהמקום כשהוא מותיר את הרב פצוע אנושות ומתבוסס בדמו.

עוד נכתב כי בזמן שנמלט מהבית רדף אחריו המטפל עד לדלת הכניסה. הנאשם הסתובב לעברו, הרים את אגרופיו בתנועת איום ורק לאחר מכן נמלט מהמקום.

הנאשם נחקר ארבע פעמים. בחקירתו הראשונה הוא סירב לדבר, ועל כן היא התנהלה בדרך של תנועות ידיים וראש, וכן בסימון אותיות על הקיר: כאשר החוקר הקריא אותן, הוא אישר את האותיות והמילים שאויתו. בחקירה זו הודה בכך שדקר את הרב גואטה, מסר פרטים מוכמנים וטען שהוא דקר אותו מאחר ש"יש בתוך הכבד שלו המלאך סמאל איבליס".

בחקירתו השנייה שמר על זכות השתיקה, ובשלישית, סירב לענות לגופו של עניין לחלק הארי של השאלות הנוגעות לביצוע הרצח. הוא חזר פעם אחר פעם על האמרה כי "הבן אדם שנמצא מולך סכיזופרני אחד גדול", ועל הדרישה לעבור נושא. עם זאת, בעת שהחוקר חזר על תוכן החשדות, תיקן הנאשם את דבריו ואישר שהוא דקר את הרב ארבע פעמים בשעה 5:30 בבוקר ונמלט מהמקום. אולם, הכחיש שפגע במטפל.

במהלך חקירה זו, כינה הנאשם את הרב גואטה "קקה", וטען שהוא "משיח שקרי". אף בחקירתו הרביעית ענה בחוסר ענייניות על מרבית השאלות. עם זאת, במהלך החקירה התרעם על כך שהחקירה נמשכת הגם שהוא הודה בדקירות זה מכבר, התעניין האם הרב נפטר כתוצאה מהדקירות, ואף מסר מידע מוכמן נוסף. בנוסף, לשאלה האם הוא מצטער על מעשיו, השיב שהוא "מצטער שלא טרף עם השיניים את העורק הראשי של הרב, הכניס אצבעותיו לעיניו וגרם לו לעיוורון, והוציא את אשכיו ולשונו מגופו וטרף אותם". שכן, לדבריו, "הבן אדם משחק אותה מאוד גדול".

במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המדינה להורות על מעצרו של בן ה-36 עד תום ההליכים. בבקשה ציינה הפרקליטות כי ברשותה ראיות לכאורה, ובהן עדותו של המטפל שזיהה את הנאשם, הודאות שמסר הנאשם בחלק מחקירותיו, ממצאי דנ"א על הסכין, תיעוד מצלמות אבטחה המתעד את הגעתו לישיבה ואת בריחתו ממנה.

ישיבתו של הרב גואטה בן ה-75 הייתה מוכרת בעיר, והוא קיבל בה תלמידים רבים. בית המדרש שלו היה אבן שואבת לתלמידים, וכן לאנשים שהגיעו אליו לבקשת עזרה אישית או כלכלית. בין תלמידיו היו חוזרים בתשובה, בני נוער שנפלטו ממסגרות הלימוד וכן אנשים בעלי רקע פלילי שמצאו אצלו כתובת שקיבלה אותם ומסגרת קהילתית.

תושב העיר ומי שהיה רבה עד לפני כשנתיים, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב קלמן מאיר בר, ספד לו לאחר מותו: "רבי עמוס זצוק"ל היה דמות מופת ייחודית בעיר. במשך עשרות שנים של הנהגה רוחנית, שימש כמגדלור וכתל תלפיות עבור המוני תושבי העיר, אשר נהרו לפתחו יום-יום כדי לבקש ברכה, עצה תבונה ותושייה. הוא זכה לחבר פשט וסוד, ולשלב בקיאות עצומה ומופלגת ברזי התורה יחד עם מעשי חסד כבירים ועבודת השם יוקדת ומפעימה. יהי רצון שבעל הנחמות ירפא את השבר הגדול והנורא אשר הושברנו, ישלח מזור ונחמה למשפחתו ולתלמידיו, ונזכה במהרה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים, ולא יישמע עוד חמס בארצנו, שוד ושבר בגבולנו".

קרא את הכתבה המלאה במקור