הנפט לא יכריע

המתח סביב מצרי הורמוז לא ימוטט את השווקים. כל פיפס בתחזיות AI משפיע היום על הבורסות ברחבי תבל יותר מסגירה או פתיחה של המצרים, מה גם שכבר נמצאו נתיבי סחר חילופיים לנפט, גז טבעי ומינרלים נדירים. המשך סגירת המצרים ייתר את השימוש בהם, לצערה של טהראן. במקביל הנשיא טראמפ התחיל סוף סוף לפעול במרץ להקמת צי רב-לאומי שיבטיח את חופש השייט במימי כל המפרץ הערבי. בצבא ארה"ב מעריכים ש-80% עד 90% מהיכולות הצבאיות האיראניות באזור המצרים הושמדו כליל.

איראן לא מסוגלת לשרוד לחימה של יותר מעוד מספר שבועות. הנזקים לכלכלתה כבר נערמו ל-200 מיליארדי דולרים, לפחות חצי (!) מהתוצר המקומי השנתי. מחוץ לשכונות העשירים בפאתי טהרן, הרפובליקה האיסלמית בקריסה מהירה; אפילו מוצרי יסוד מסובסדים מתייקרים בקצב של 180% לשנה, בלי פיצוי ובלי הצמדת משכורות.

המלחמה באיראן לא פופולארית בארה"ב משום שהיא נתפסת כמלחמתו של טראמפ, נשיא הסובל משפל מתמשך בפופולאריות. הוא ויועציו הקרובים אומרים עכשיו בתדרוכים סגורים: הביקורת עלינו מנותקת מהעובדות. מנהיגי איראן הם החיים באשליות. הצבא של ארצם הובס וחוסל ברובו, הכלכלה על הקרשים והחברה בהתפוררות, אך הם מספרים לעצמם שהם הצד המנצח. סיפורי בדים שסופם להתנפץ. מלחמת התשה מבוקרת ואורך רוח מדיני, זוהי תערובת אמצעים הכי מתאימה למעצמת-על אמריקאית. כוחה, הם מוסיפים, גם באיפוקה.

הנשיא טראמפ מחזיק באסטרטגיה זו ונוהג לפיה, מוכן להמתין ליום שבו החונטה של טהראן תתעורר מהאשליות ותשלים עם תבוסתה. ניצחונות דיפלומטיים עדיפים אצלו על ניצחונות בקרב - בתנאי שהנושאים והנותנים האיראניים לא יוליכו אותו שולל. או-אז תפקע סבלנותו.

קרא את הכתבה המלאה במקור