ישראל הפכה לשותפה מספר אחת - אך אבו דאבי עדיין משאירה דלת פתוחה לאיראן

האמירתים מעריכים כי המלחמה החלישה את המשטר האיראני ואת יכולותיו הצבאיות, אך לא הביאה לקריסתו. החשש באבו דאבי הוא שמדינות המפרץ ייאלצו להתמודד לאורך זמן עם איראן פצועה, חשדנית ותוקפנית יותר. בשל כך מנסה איחוד האמירויות לשמור על קשרים מעשיים עם טהראן, בלי לוותר על הברית הביטחונית עם ישראל וארצות הברית.

הקשרים הכלכליים עם איראן חשובים במיוחד לדובאי, שבה מתגוררים מאות אלפי איראנים. נמלי העיר משמשים זה שנים מרכז לסחר ולייצוא מחדש של מוצרים לשוק האיראני. באבו דאבי מקווים כי התלות האיראנית במסחר דרך האמירויות תעניק לטהראן תמריץ להימנע מתקיפות נוספות.

איחוד האמירויות הכחישה כי העבירה כספים לאיראן, אך גורמים במדינה אמרו כי קיימת נכונות להשקיע בעתיד באנרגיה, נמלים ולוגיסטיקה, בתנאי שהמלחמה תסתיים והסנקציות האמריקניות והבין לאומיות יוסרו. איש עסקים אמירתי הסביר כי אפשר למצוא חלופות לחלק מהמוצרים האיראניים, אך הדבר אינו פשוט, במיוחד כאשר מדובר במזון זול ובסחורות בסיסיות.

חברת הנמלים DP World מתכננת להקים שני מסופים חדשים בפוג'יירה, בחוף המזרחי של המדינה. חברת הנפט הלאומית אדנוק מאיצה הקמת צינור חדש, שאמור להכפיל בשנה הבאה את יכולת ייצוא הנפט דרך פוג'יירה. המדינה פועלת גם להרחבת מתקני אחסון מזון וליצירת שרשראות אספקה חלופיות.

דובאי אמנם מתאוששת, אך המשבר עדיין מורגש. ההכנסות בענפי התיירות והמסעדנות צנחו, נרשמה בריחת הון וחלק מהעסקים נאלצו לקצץ בשכר. במסעדת הדגל של קבוצת Tashas במרכז הפיננסי של דובאי ירדו ההכנסות בשיא המשבר בכשמונים אחוזים. כעת חוזרת הפעילות בהדרגה, אך בעלי עסקים ומשקיעים עדיין ממתינים לראות אם היציבות תחזיק מעמד.

האסטרטגיה האמירתית נשענת אפוא על איזון מורכב: להעמיק את הברית עם ישראל וארצות הברית, לשמור ערוץ פתוח עם איראן, ולבנות תשתיות שיאפשרו למדינה להתמודד עם המלחמה הבאה. מבחינת אבו דאבי, הסיוע הישראלי הוכיח את עצמו בשעת חירום, אך הקרבה הגיאוגרפית לאיראן מחייבת אותה להמשיך לדבר גם עם היריבה שמעבר למפרץ.

קרא את הכתבה המלאה במקור