על פי שלושה גורמים המעורים בפרטי ההסכם, החוזה כולל רכישה של 300 עד 400 מערכות הגנה אווירית אישיות וניידות, בהן טילי QW-12 ו-FN-16. העסקה נחתמה מול חברת תיווך בינלאומית הממוקמת בהונג קונג, אשר פעלה כגורם מתווך בין המשטר האיראני לספקית הנשק הסינית.
במשרד החוץ הסיני מיהרו להתנער מהפרסום ומסרו כי "הדיווחים הרלוונטיים חסרי שחר לחלוטין", תוך שהם מתעקשים שסין ממשיכה למלא תפקיד בקידום השלום וסיום הסכסוך. במקביל, גורמים ביטחוניים מציינים כי במסגרת התוכנית שגובשה, המשלוחים יוטסו תחילה מהעיר אורומצ'י שבמערב סין, ויעברו דרך פקיסטן בדרכם לאיראן. צבא פקיסטן הכחיש בתוקף כל מעורבות או סיוע בהעברת אמצעי הלחימה לידי הרפובליקה האסלאמית.
בניגוד לסוללות נ"מ נייחות שמהוות מטרות נוחות לתקיפה, את משגרי הכתף ניתן לפזר במהירות, להפעיל באמצעות צוותים מצומצמים, ולהציב מחדש סביב בסיסים צבאיים ותשתיות אנרגיה קריטיות. פרסום זה ברויטרס, המצטרף לדיווחים על מגעים לרכישת טילי שיוט נגד ספינות מסין, ממחיש את תלותה הגוברת של איראן בספקי נשק זרים, על אף שנים של סנקציות בינלאומיות חריפות.
