גויאבה היא מקור עשיר לסיבים תזונתיים ולתרכובות צמחיות נוגדות חמצון. הסיבים תומכים בפעילות סדירה של מערכת העיכול, עשויים להקל על עצירות ותורמים לתחושת שובע ממושכת יותר. בשל השילוב…
גויאבה היא מקור עשיר לסיבים תזונתיים ולתרכובות צמחיות נוגדות חמצון. הסיבים תומכים בפעילות סדירה של מערכת העיכול, עשויים להקל על עצירות ותורמים לתחושת שובע ממושכת יותר. בשל השילוב בין כמות סיבים גבוהה יחסית לבין תכולת קלוריות מתונה, הגויאבה יכולה להשתלב בתפריט של מי שמנסים לשמור על משקלם.
הפרי נחשב גם למקור עשיר במיוחד בוויטמין C, המשתתף בפעילות התקינה של מערכת החיסון ובהגנה על התאים מפני נזק חמצוני. עם זאת, אכילת גויאבה אינה מונעת בהכרח הצטננות או מחלות זיהומיות, אלא מספקת רכיב תזונתי חיוני כחלק מתזונה מאוזנת.
אחד התחומים הבולטים במחקר על עלי גויאבה הוא ויסות רמת הסוכר בדם. מחקרי מעבדה ובעלי חיים מצאו כי תרכובות הנמצאות בעלים עשויות להשפיע על ספיגת הפחמימות, על ניצול הגלוקוז ועל הרגישות לאינסולין. כמה מחקרים קטנים בבני אדם בחנו גם תה או תמציות גויאבה ומצאו השפעה אפשרית על העלייה ברמת הסוכר לאחר הארוחה.
למרות זאת, אין לראות בתה או בתמצית עלי גויאבה תחליף לתרופות לסוכרת. מי שנוטלים תרופות להורדת הסוכר צריכים להיוועץ באיש מקצוע לפני שימוש קבוע בתמצית, בין היתר בשל האפשרות להשפעה משולבת על רמות הסוכר או לאינטראקציות עם תרופות.
לתמצית העלים מיוחסת גם השפעה אפשרית על לחץ הדם ועל רמות השומנים בדם, אולם חלק גדול מהעדויות בתחום מגיע ממחקרים בבעלי חיים. לכן הטענה שהיא יכולה להוריד לחץ דם או כולסטרול עדיין דורשת מחקרים קליניים חזקים ורחבים יותר.
תחום נוסף שבו נמצאה תוצאה מעניינת הוא כאבי מחזור. בניסוי קליני שבו השתתפו 197 נשים, תמצית תקנית מעלי גויאבה הייתה קשורה לירידה בעוצמת הכאבים. מחקרים נוספים מצביעים גם על אפשרות להקלה בהתכווצויות ובתסמינים נוספים, אך המידע הקיים עדיין אינו מספיק כדי להפוך את התמצית לטיפול רפואי מקובל.
עלי הגויאבה נחקרו גם בהקשר של שלשול. מחקרים מצאו כי לתמצית עשויה להיות פעילות נגד חיידקים מסוימים והשפעה על תנועת המעיים. בניסוי קליני בקרב מבוגרים עם שלשול זיהומי חריף ולא מסובך נמצא כי מרתח עלי גויאבה עשוי לקצר את משך התסמינים. עם זאת, שלשול ממושך, חמור או מלווה בחום, בדם או בהתייבשות מחייב בירור רפואי.
הטענה הדרמטית ביותר נוגעת להשפעה אנטי־סרטנית אפשרית של תמציות גויאבה. מחקרים בתאים מצאו כי תמציות מהעלים או מהפרי יכולות לעכב מנגנונים הקשורים להתרבותם של תאים סרטניים, ובחלק מהמחקרים נצפתה גם השפעה במודלים של בעלי חיים.
אלא שאין כיום הוכחה שאכילת גויאבה, שתיית תה מהעלים או נטילת תמצית יכולות למנוע סרטן או לטפל בו בבני אדם. ממצא בתאי סרטן במעבדה אינו מבטיח שאותה השפעה תתרחש בגוף האדם, ובוודאי שאינו הופך את הגויאבה לתחליף לטיפול אונקולוגי.
זהירות דומה נדרשת גם ביחס לעור. נוגדי החמצון שבפרי עשויים לסייע בהגנה על תאים מפני נזק חמצוני, תהליך המעורב בין היתר בהזדקנות העור. עם זאת, המחקרים הישירים על גויאבה והזדקנות העור נערכו בעיקר בתאים ולא הראו שאכילת הפרי מונעת קמטים אצל בני אדם.
במחקר נוסף נמצאה במעבדה פעילות של תמצית עלי גויאבה נגד חיידקים הקשורים להתפתחות אקנה. החוקרים אספו דגימות מנגעים של עשרות נבדקים, אך את השפעת התמצית בדקו על החיידקים בתנאי מעבדה – לא באמצעות מריחת התמצית על עורם של הנבדקים. לכן עדיין לא ניתן לקבוע שהיא טיפול יעיל או בטוח באקנה.
בשורה התחתונה, הגויאבה היא פרי מזין ועשיר בסיבים, ויטמין C ותרכובות נוגדות חמצון. לתמצית העלים יש פוטנציאל מחקרי מעניין, במיוחד בתחומי הסוכר, כאבי המחזור ומערכת העיכול, אך אין לראות בה תרופה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
