מקפריסין לישראל בזמן המלחמה: המבצע והניתוח הנדיר להצלת העובר

"כשהם הגיעו אלינו ראינו שהגוש מתחת ללשון כבר ממלא כמעט את כל חלל הפה", מספר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "זו הייתה ציסטה ענקית מתחת ללשון, שהדביקה אותה לחך וחסמה למעשה את כל הפה. ניתן לדמיין את הממצא כמו בלון בפה - בתוך הרחם זה לא מסכן את העובר באופן מיידי, אבל ברגע שהוא נולד וצריך לקחת את הנשימה הראשונה - הייתה סכנה ממשית שהממצא יחסום את מעבר האוויר והוא לא יוכל לנשום. במהלך השנים ראיתי לא מעט מומים נדירים שכאלה, אבל גוש בגודל כזה בפה של עובר לא ראיתי מעולם".

לדבריו, ציסטות מהסוג הזה אומנם מוכרות ברפואת העובר, אך הן בדרך כלל קטנות ואינן גורמות לבעיה. "מקרים כאלה יכולים להופיע בערך באחד מכל 200 הריונות, אבל כמעט תמיד מדובר בציסטות זעירות שנעלמות מעצמן", מציין הד"ר. "מקרה שבו הציסטה מגיעה לממדים כאלה וממלאת את כל חלל הפה הוא נדיר ביותר, ובספרות הרפואית מתוארים מקרים בודדים בלבד".

צוותי שניידר נערכו לניתוח EXIT, הליך המתבצע במהלך ניתוח קיסרי מתוכנן, כאשר מוצא ראשו של התינוק בעודו מחובר בחבל הטבור לשליית אמו, כך שהשליה ממשיכה לספק לו חמצן ומשמשת למעשה כ"מכונת לב ריאה" טבעית.

אך לבסוף, כדי למנוע סכנה החליט ד"ר גיאלצ'ינסקי לבצע פעולה נדירה עוד לפני הלידה, מה שמנע את הצורך בניתוח ה-EXIT. כאשר האם כבר הייתה מורדמת ומוכנה לניתוח הקיסרי, ובעוד כל הצוותים ממתינים בחדר הניתוח לכל תרחיש אפשרי, הוא החדיר מחט דרך דופן הרחם, ובהכוונת אולטרה-סאונד נכנס ישירות אל הציסטה שבפיו של העובר ושאב ממנה את כל הנוזל. בתוך דקות התרוקן הגוש, דרכי האוויר נפתחו והתינוק נולד כשהוא מסוגל לנשום בכוחות עצמו, ללא צורך בפעולות חירום.

מיד לאחר הלידה התינוק הועבר להשגחת צוותי הפגייה של שניידר, ובהמשך טופל על ידי מומחי אא"ג וכירורגיית פה ולסת, והם תכננו את המשך הטיפול בציסטה. לאחר כשבועיים, כשהתינוק במצב טוב, חזרה המשפחה לקפריסין. "בזכות שיתוף הפעולה בין כל הצוותים הצלחנו להביא אותו לעולם בבטחה", אומר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "במקום אחר הוא עלול היה להיחנק מיד לאחר הלידה. כאן הצלחנו למנוע את הסכנה עוד לפני שנשם את הנשימה הראשונה".

ד"ר רועי הוד, רופא בכיר ביחידת אא"ג בשניידר, מסביר: "ניתוחי EXIT מאפשרים לנו לתת מענה רפואי מדויק לתינוק בן יומו, שבסיטואציה אחרת היה עלול להימצא בסכנת חיים מיידית לאחר הלידה. ניקוז הציסטה ברחם מנע את הצורך בביצוע ה-EXIT, וההיערכות המוקדמת הייתה חיונית לבטיחות התינוק. אף שהציסטה הצטמצמה משמעותית בעקבות הניקוז ברחם ואפשרה לו לנשום באופן עצמאי, נותרה ציסטה קטנה, והתינוק צפוי לעבור בהמשך ניתוח להשלמת הטיפול".

לדברי ד"ר גיאלצ'ינסקי, המקרה ממחיש כי ביצוע סקירות מערכות במהלך ההיריון עשוי להציל חיים. "לעתים נוטים לחשוב שסקירת מערכות נועדה רק כדי לאתר מומים ולמנוע לידה של עובר בסיכון, אבל פעמים רבות אנחנו מאבחנים בעיות שניתן לטפל בהן עוד במהלך ההיריון או מיד לאחר הלידה. במקרה הזה, עצם האבחון המוקדם אפשר לנו להיערך מראש ולהציל חיים".

קרא את הכתבה המלאה במקור