"פושקו" שנהרג מאש צה"ל הובא למנוחות בפעם השנייה - בקיבוץ: "הגעת הביתה"

נורית רפופורט, חברת קיבוץ משגב עם, תיארה בהספד על קברו כי מאז מותו של פושקו, התוודעו מעגל חבריו ובני משפחתו לחבורה האדירה שראתה בו חבר בלב ובנפש ולכתו הותירה בהם חלל. "לא ידעתי עד כמה פושקו נגע בכל כך הרבה אנשים פה במשגב עם. נזכור את פושקו וליבו הרחב והטוב וצחוקו הרועם, אחד הסמלים של משגב עם. הוא תמיד יחסר", אמרה רפופורט.

עופר סיוון, חברו הטוב של פושקו, שידר לצידו מדי שבוע תוכנית על חקלאות ברדיו קול הגליל העליון. ברחבת חדר האוכל בקיבוץ, דקות לאחר תום טקס הלוויה, הביט סיוון לעבר מאות האנשים שהתאספו יחד ופרץ בצחוק. "האירוע הזה הוא ההזדמנות להרבה אנשים שחיו תחת מלחמה ובסכנה אמיתית להתפרק פה. זה מאוד מתאים לפושקו כי הוא היה החיים והמוות במשגב עם. כל אירוע - הוא היה בו ואי אפשר היה לפספס אותו", תיאר סיוון בשיחה עם ynet.

הוא הוסיף כי "עצוב לכולנו מאוד שהמנצח של כל האירוע הזה איננו פה. על פיו יישק דבר". סיוון סיפר: "אני בוכה המון על פושקו מאז שהוא מת. אני חוזר שוב ושוב למטע האבוקדו שלו, איפה שכמעט היינו יושבים ביחד בכל יום ושותים קפה, והייתי מסביר לו שם על חקלאות ואבוקדו כי אני אגרונום והוא לא היה, והיינו חברים מאוד טובים. אנשים חיו את פושקו דרך האבוקדו ובדרך עוד כל כך הרבה תחנות וחוויות נוספות".

"בדיוק כמו שפושקו היה רוצה", מתארים חבריו ובני משפחתו, את המפגש הקהילתי לאחר קבורתו. את ההתאספות ליוו חביות בירה גלילית שנמזג מהם מהמשקה לכל דורש. לכבודו של פושקו ז"ל הוציא נועם ארליך, בעלי המבשלה "בירליך" שבקיבוץ מנרה השכן, מהדורה מיוחדת של בירת לאגר שנושאת את הכיתוב "מהר להר".

ארליך הסביר כי "פושקו היה דמות ידועה בגליל והבירה הזאת מבקשת לדבר את פושקו שהיה סמל של ערבות הדדית, והוא עומד שם במרכזה ולצידו המוטו של 'מהר להר' - שזו המטרה של כולנו, לחזק את כל יישובי ההר, כי מה נשאר לנו חוץ מערבות הדדית?".

ב-22 במרץ נהרג מוסקוביץ בן ה-60, מנהל גידולי האבוקדו בקיבוץ משגב עם, מירי בשוגג של סוללת תותחנים שפגע ישירות ברכבו. על פי תחקיר צה"ל שנערך לאחר האסון, צוין כי במהלך האירוע עלו מספר ליקויים ושגיאות מבצעיות קשות בתכנון וביצוע הירי. ירי הפגזים בוצע בזווית שגויה ולא על פי הנהלים הנדרשים. בעקבות כך, פגעו חמישה פגזים ברכס משגב עם במקום במטרות אויב.

קרא את הכתבה המלאה במקור