למרות המאמצים של גורמי הביטחון (המשטרה ביו"ש כמעט לא קיימת, הרי היא כפופה לבן גביר), בשטח שום דבר לא משתנה. ה"טיולים" נמשכים, ביום ובלילה. כמעט מדי לילה מוצתים בתים ומסגדים. מספר הפלסטינים שנהרגו בתקריות כאלה בשנה האחרונה הולך ועולה. אין כאן שום ניסיון להצדיק טרור פלסטיני. הוא לא ייעלם גם אם נערי הגבעות יתפקדו ל"דמוקרטים".
הבעיה היא שבמצב הדברים הנוכחי, כשצה"ל מתוח בסוריה, בלבנון, בעזה ומול איראן, הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה 26 גדודים (כמעט תשע חטיבות, כמעט חמש אוגדות) פרוסים ביו"ש ומנסים לכבות את האש.
הנשיא טראמפ לא יהיה כאן בעוד שנתיים. שום דבר טוב לא מאיים עלינו מכיוון וושינגטון. דיווחים טריים מסוף השבוע מדגימים כי ישראל והפלסטינים התחלפו. איבדנו את אמריקה. תודה, ביבי. לא רק הדמוקרטים, לא רק הצעירים. גם בקרב הימין האמריקאי, גם בקרב הרפובליקנים, ישראל איבדה את זה.
המציאות הזו עלולה להביא למצב שפיצוץ גלקטי ביו"ש, שיגרור אינתיפאדה ושפיכות דמים מתמשכת אחרי המלחמה בעזה, ייאלץ את הנשיא הבא, בגיבוי רוב הקהיליה הבינלאומית, להנחית עלינו הסדר גם ביו"ש. כך ימצאו עצמם הקנאים שהדליקו את השטח כאלה שבאו לברך ויצאו מקללים. כרגיל.
