על פי הרצוג, "ההישג הוא בזה שהוא לא בא אלינו בביקורת או בדרישות מסוימות. הוא לא אמר לנו: 'תצאו מלבנון או מסוריה'. הם כאילו דנו באופציות מה לעשות מול איראן, אבל זה לא המקום בו…
על פי הרצוג, "ההישג הוא בזה שהוא לא בא אלינו בביקורת או בדרישות מסוימות. הוא לא אמר לנו: 'תצאו מלבנון או מסוריה'. הם כאילו דנו באופציות מה לעשות מול איראן, אבל זה לא המקום בו התקבלו ההחלטות החשובות".
"תמיד יש ערך במגע לא אמצעי בין מנהיגים", הוסיף. "כשטראמפ עומד בפני צומת החלטה בנושא האיראני, להחליט אם הוא מסלים או לא, אז יש ערך לשיחה שמבררת את האופציות האלה. אבל זה לא מה שניסו לצייר לנו כאילו הייתה פה איזו פריצת דרך או משהו מדהים. ברור שלנתניהו יש אינטרס להציג את זה כפגישה טובה ולתקן את הרושם שחל קלקול ביחסים. אבל צריך לראות את זה בפרספקטיבה הנכונה".
הפגישה התקיימה ברקע הדברים הקשים וחסרי התקדים שהטיח טראמפ בנתניהו. "די ברור שלראש הממשלה, כאיש פוליטי ערב בחירות, יש מטרה פוליטית בנסיעה כזאת. זה כמעט מובן מאליו. אבל כשהפגישה קורית נידונים בה נושאים מדיניים. זה עיתוי בו טראמפ צריך לקבל החלטה באמת חשובה מול איראן. אז יש ערך בשיחה פנים אל פנים. כאמור זה לא המקום בו מתקבלות החלטות אמיתיות עם פורום המוני בחדר. זה לא עובד ככה", אמר הרצוג.
עוד הוסיף כי "בקוד הדיפלומטי, העובדה שראש ממשלה נכנס משער צדדי ושלא הייתה תקשורת, ושלא היה 'ארבע עיניים'- זה אומר שטראמפ רצה להחזיק אותו לא קרוב מדי. אני מזכיר פגישות שבהן הוא חיכה לו בדלת, וחיבק אותו. זה לא קרה הפעם. היה רצון לשמור על פרופיל נמוך. לקיים את הפגישה בלי גילויי קרבה גדולים מדי".
עוד אמר כי "המלחמה באיראן מאוד לא פופולרית, וישראל נתפס כמי שגררה את טראמפ לדבר הזה. טראמפ מאוד לא אוהב את הדימוי הזה. זאת אחת הסיבות שהיה לו חשוב לשמור את נתניהו כמטחווי, ולא לקרב אותו יותר מדי. אני מרגיש ושומע שחלה פגיעה ברמת האינטימיות ביחסים. שימו לב, הם לא מדברים באותה דחיפות בה הם דיברו קודם. ההשפעה של ישראל על קבלת ההחלטות בארצות הברית פחתה מאוד".
הרצוג התייחס לטענה כי ההתקררות ביחסים בין המנהיגים נובעת מעמידתו האיתנה של נתניהו על האינטרס הישראלי, וציין כי "בעניין האיראני, למשל, טראמפ ראה את ישראל כשותפה למלחמה, ולא כשותפה ליציאה מהמלחמה. בראש שלו, וזה מה שהיועצים אומרים לו כל הזמן: 'מבחינת ישראל? מלחמה אין סופית'. זה לא דבר שהוא מתחבר אליו וזה רע לו פוליטית בארצות הברית. לכן אנחנו רואים את ההתרחקות. הוא לא פונה נגדנו".
לדבריו, "טראמפ שונא כשעושים ממנו צחוק או משפילים אותו. והאיראנים בוודאי עולים על העצבים שלו. אין ויכוח בעניין הזה בין ישראל לארצות הברית. טראמפ מבין היטב מי זה האיראנים. אבל הוא רוצה לקבל את ההחלטות שלו בלי שזה יצטייר כאילו נתניהו גרר אותו למלחמה. בהתבטאויות האחרונות שלו כשהוא נשאל על נתניהו הוא אמר ש'אף אחד לא יגיד לי על הר המכוש', או 'אם למכור או לא למכור F-35', כאילו 'אני לא צריך אותו'".
עוד הוסיף ואמר: "אני לא אומר שיש כרגע משבר ביחסים בין הממשל לבין ישראל. אני מרגיש התרחקות מסוימת ופגיעה באינטימיות. זה לא טוב לנו כשאמורות להתקבל להחלטות דרמטיות. צריך לראות את זה גם על הרקע היותר רחב של השחיקה המאוד חמורה במעמדה של ישראל בארצות הברית. יש שחיקה מאוד חמורה והיא לא דבר חולף. היא דבר עמוק שצריך להשקיע בו".
עוד ציין כי "יש תהליכים פנימיים בארצות הברית שלא קשורים אלינו. דמוגרפיים, פוליטיים וכלכליים שגרמו לשחיקה במעמד ישראל. על זה צריך להוסיף קמפיין רב שנים של דה-לגיטימציה לישראל שממומן על ידי קטאר, איראן, וכל מיני שחקנים אחרים. וגם שגיאות שישראל עשתה ברבות השנים שפגעו מאוד בדימוי שלה".
בהמשך מנה גורמים שלהערכתו הביאו להתרחקות המדוברת ולפגיעה במעמד המדינה בארצות הברית, ואמר: "החל מהצורה שבה נתניהו בחר להילחם בהסכם הגרעין עם איראן, שהיה גרוע, בהליכה מאחורי גבו של הנשיא לקונגרס. כל שבוע שהייתי בארצות הברית שמעתי מחוקקים דמקורטים שאמרו שזה שם אותם במצב בלתי אפשרי לבחור בין הנשיא שלהם לבין ראש מדינה אחרת שהם אוהבים".
לסיום, אמר: "עבור דרך הדימוי שהממשלה הזאת הקרינה פגע מאוד בדימוי של ישראל. וכל מה שקרה במלחמה הזאת. יש פה פרדוקס. הותקפנו על ידי ארגון טרור רצחני. אבל התמשכות המלחמה יצרה דימוי כאילו ישראל רק רוצה מלחמות אין-סופיות. עד לנושא איראן, שאנחנו מצטיירים היום גם בימין האמריקני כאילו גררנו את ארצות הברית למלחמה".
קרא את הכתבה המלאה במקור
