חצי מאה של חברות: דפנה ארמוני ומאיר סויסה חוזרים אל ימי הלהקה הצבאית | דודי פטימר

סויסה: "נכון מאוד, יש בחיים הרבה הזדמנויות, אבל אם אתה לא מגיע מוכן – שום דבר לא קורה. כשצילמנו את הסרט כולנו היינו צעירים, בתחילת הדרך, והתוצאה הייתה ראשונית מאוד. הליהוק נעשה בצורה כזו שאין שם כוכב אחד שמנהל את השואו, אלא מדובר באנסמבל, קבוצה של אומנים שיוצרים ומבצעים יחד.

"הסרט הפך לנכס צאן ברזל מפני שהוא מסמל את הייחודיות הישראלית, את המציאות שבה הצבא הוא מסגרת שמחייבת את כולם להיות יחד. המטרה של להקה צבאית היא לעשות טוב לחיילים. בלהקה הופענו בכל פינה ברחבי הארץ, והחיוך של החיילים בקהל הוא הסיפוק הגדול והפרס הגדול שקיבלנו. הכוח של הסרט הזה טמון בכך שבעלילה, למרות כל המהמורות, התחרותיות, חילוקי הדעות והדברים שלא מסכימים עליהם מאחורי הקלעים – ברגע האמת, כשהאורות נדלקים והמוזיקה מתחילה, כולם נמצאים שם במאה אחוז למען המטרה. כמו עם ישראל בעת צרה".

אחרי הסרט ארמוני פתחה בקריירת סולו מצליחה והייתה לאחת הכוכבות הגדולות במוזיקה של שנות ה-80, עם להיטים כ"אלה", "אוהבת אותך, עוזבת אותך" ו"היא תיקח אותך". בהמשך פתחה בקריירת משחק בטלוויזיה ("הסודות של כנרת", "חתולות הרעם", "השיר שלנו") ובתיאטרון ("מניין הנשים", נאסר א-דין", "בוסתן ספרדי"). ארמוני גם עסקה בציור והעלתה יותר מ-20 תערוכות מפרי עבודתה.

"מופע המחווה הזה הוא עבורי ערב חם, נעים ומאוד מיוחד שמביא איתו מוזיקה מצוינת וקבוצה של אנשים נהדרים", אומר סויסה. "בשורה התחתונה, הכיף הגדול ביותר עבורנו הוא לעשות טוב לאנשים שמגיעים לראות אותנו".

"זו הפקה ענקית שכוללת תזמורת של עשרה נגנים ומנצח, וגם זמרים צעירים שלוקחים חלק במופע", מוסיפה ארמוני. "מבחינתי מדובר בשינוי מרענן, כי במשך הרבה שנים התרגלתי להופיע על הבמה רק בליווי קלידן, במופע הסולו שלי".

קרא את הכתבה המלאה במקור