ישראל וחמאס בדרך להסכם: "יש נוסחה לסוגיית הנשק"

"בנושא הנשק יש נוסחה מסוימת למסירה ולאחסון שלו. יש נוסחה שמקובלת על חמאס ועל הגורמים שמתווכים, ויש גם הבנות בנושא העובדים והמנגנונים האזרחיים", אמר הגורם.

עם זאת, הוא העריך כי המכשול המרכזי נותר עמדת ממשלת ישראל. "אני בספק אם ממשלת נתניהו תקבל משהו שהוא פחות מפירוק מלא של חמאס מנשקו", אמר. לדבריו, ייתכן שהמתווה הנוכחי יהווה בסיס להמשך בעתיד, בעיקר במקרה של שינוי פוליטי בישראל: "אם האמריקנים יתמכו בו, סביר שהוא יקודם מול ממשלה ישראלית אחרת. מול הממשלה הנוכחית אני לא חושב שזה יקרה".

גורמים שמעורים בנושא התייחסו להצעה ואמרו כי "הכיוון נראה חיובי. נראה שחמאס נכנע ומסכים לפירוק נשק מלא ומוחלט. ההסכם, אם ייחתם, הוא קפדני ומפורט בלי טריקים ובלי פשרות. פרקטית יש פה כניעה של חמאס והוא הסכים על המתווה שכבר הוסכם עם המתווכות לפני כמה חודשים. יש פירוק מלא מנשק כבד, קל ומנהרות. יש גם מנגנוני פיקוח צפופים וקפדניים".

גורם נוסף אמר כי "בסוף תהיה נסיגה ישראלית, בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של טראמפ. אבל לא תהיה נסיגה ללא פירוק נשק. תהיה ועדת אימות שתוודא שחמאס מתפרק באופן מלא".

ברקע הדברים, מקורות פלסטיניים טוענים כי חמאס גילה "גמישות" ביחס לסעיף העוסק בנשק, במסגרת "מפת הדרכים" שמקודמת על-ידי השליח הבינלאומי ניקולאי מלדנוב.

לפי המתווה שנדון, הדגש אינו על העברת הנשק לגורם חיצוני, אלא על הגבלת השימוש בו, בעיקר בנוגע לנשק כבד, תשתיות ייצור ואמצעים צבאיים מסוימים. לפי גורמים פלסטינים, אחת האפשרויות שעלתה היא אחסון נשק כבד במתקנים ייעודיים תחת פיקוח של ועדה פלסטינית-טכנוקרטית, תוך שמירה על שליטה פלסטינית במנגנוני הרצועה שזה עדיין אומר שליטה של חמאס.

כאמור, רשת "פלסטין אל-יום" דיווחה מפי "מקורות מיוחדים" כי הצהרה על הגעה להסכמה בעניין השלב השני בהסכם הפסקת האש - צפויה להתפרסם היום. "ההצהרה הצפויה תכלול הסכמה מלאה על מפת הדרכים המורכבת מ-15 סעיפים", דווח. "ההצהרה מתנה את עניין הנשק בנסיגה מלאה ועצירת החיסולים, ויישום ההתחייבויות הקשורות בשלב הראשון שישראל ניסתה להתחמק מהן כמה פעמים".

לפי הדיווח, "ההסכם מחייב להגביל את הנשק הכבד, לאחסן אותו ולא להעביר אותו. כניסתה של הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה משקפת את היעדר הלכידות בניהול עזה או בהמשך של שלטונה. ההסכם יוצא ממנגנון העם הפלסטיני ונשען על בסיס הסכמה לאומית".

בנוסף, נידונה האפשרות להמשך פעילות המערכות ה"אזרחיות" ברצועה באמצעות ועדה מקצועית עצמאית, שתפעל בהתאם לחוק הפלסטיני ותנהל את השירותים האזרחיים.

מנגד, סוגיית הנשק היא לא הסוגיה האקוטית היחידה, אלא גם שאלת הנוכחות הישראלית ברצועה והנסיגה ממנה. לדברי פרשנים פלסטינים, ישראל עשויה לראות בגמישות שמפגין חמאס מנוף להשגת דרישות נוספות, ולא בהכרח כצעד שיביא להתקדמות להסכם.

הטענה המרכזית היא כי ממשלת נתניהו תמשיך לדרוש פירוק מלא של היכולות הצבאיות של חמאס כתנאי מרכזי, בעוד שבחמאס מנסים לקדם נוסחה שתאפשר שמירה על חלק מהיכולת הביטחונית תחת מגבלות ופיקוח.

סוגיה נוספת שנותרה פתוחה היא היקף הנסיגה הישראלית מהרצועה והקמת כוח בינלאומי לייצוב המצב. גורמים פלסטינים טוענים כי המתווה כולל נסיגה ישראלית לקו מוסכם, פריסת כוח בינלאומי והקמת מנגנון פיקוח שימנע הפרות של ההסכם. מנגד, בישראל חוששים כי נסיגה מלאה ללא מנגנון ביטחוני יעיל תאפשר לחמאס לשקם את כוחו.

המתווכים האמריקנים והבינלאומיים צפויים לעמוד במרכז המאמץ להוביל את הצדדים לשלב הבא של ההסכם. גורמים המעורים במגעים טוענים כי וושינגטון מעוניינת למנוע חזרה ללחימה ולייצר מנגנון יציב לניהול הרצועה.

כעת השאלה המרכזית היא האם הגמישות שמציג חמאס בסוגיית הנשק תספיק כדי לשנות את עמדת ישראל, או שהמחלוקת סביב פירוק חמאס והמשך הנוכחות הצבאית הישראלית ברצועה תמשיך לעכב את המעבר לשלב הבא. כך או כך, ההחלטה להגעה להסכם כולל תהיה תלויה לא רק בפרטי המתווה, אלא גם בלחץ האמריקני על הצדדים ובמציאות הפוליטית בישראל.

קרא את הכתבה המלאה במקור