האם ההרגלים התזונתיים של תינוקות יכולים להשפיע על בריאות המוח שלהם גם בגיל 70 ו-80? מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology מצביע על קשר אפשרי בין צריכת סוכר נמוכה בשנתיים הראשונות לחיים לבין ירידה בסיכון לדמנציה בגיל מבוגר. המחקר התבסס על "ניסוי טבעי" יוצא דופן: סיום הקיצוב על הסוכר בבריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה. עד ספטמבר 1953 הייתה צריכת הסוכר מוגבלת, אך עם ביטול ההגבלות זינקה הצריכה היומית הממוצעת מכ-41 גרם לכ-80 גרם כמעט בן לילה. חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה ניתחו נתונים של כמעט 65 אלף משתתפים ממאגר UK Biobank והשוו בין אנשים שנולדו לפני ביטול הקיצוב לבין אלו שנולדו אחריו. מהניתוח עולה כי מי שנחשפו לצריכת סוכר נמוכה עד גיל שנתיים היו בסיכון נמוך בכ-23% לפתח דמנציה. בנוסף, אם אובחנו במחלה, הדבר קרה בממוצע כשנתיים וחצי מאוחר יותר.
לדברי החוקרת ד"ר ג'יאז'ן ג'נג, "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהגבלת צריכת סוכר בשלבים המוקדמים ביותר של החיים עשויה להעניק יתרונות ארוכי טווח לבריאות המוח". למרות התוצאות המסקרנות, מומחים שלא השתתפו במחקר מזהירים מפני הסקת מסקנות נחרצות. אחת המגבלות המרכזיות היא שהחוקרים לא ידעו כמה סוכר צרך כל משתתף בפועל, אלא הסתמכו על שנת הלידה ועל תקופת הקיצוב כמייצגת את החשיפה לסוכר. רייצ'ל ריצ'רדסון, מומחית מארגון Cochrane, אמרה כי מדובר במחקר מעניין, אך הוא "אינו מהווה הוכחה חד-משמעית לכך שפחות סוכר בגיל הרך מונע דמנציה". גם פרופ' איאן מיידמנט מאוניברסיטת אסטון ציין כי במהלך עשרות השנים שחלפו קיימים אינספור גורמים נוספים שעלולים להשפיע על הסיכון לדמנציה, ולכן קשה לייחס את ההבדלים לצריכת הסוכר בלבד.
