איראן חותרת לעימות, אבל לטראמפ יש אסטרטגיה אחרת

חשוב להזכיר שהקונגרס אישר לטראמפ באפריל להמשיך במבצע צבאי, לא במלחמה. האישור היה תקף ל-60 יום, וטראמפ זקוק כעת להפסקה, או לכל היותר לחימה בעצימות נמוכה, כדי שלא יצטרך אישור מהקונגרס למלחמה ארוכה. במיוחד כשהקונגרס לאחר הבחירות עשוי להיות בעייתי עבורו, שכן הרוב הרפובליקני בסכנה.

סיבה נוספת – אבל חשובה – לכך שממשל טראמפ החליט להימנע בחודשים הקרובים מאסקלציה היא הערכות מצב של הפנטגון ושל פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) שלפיהן ההפצצות מהאוויר במתכונת הנהוגה כעת מיצו את יכולתן ללחוץ על המשטר באיראן ולהניב תוצאות. לעומת זאת, המצור הימי-הכלכלי הוא אפקטיבי, ומאיים על יכולת המשטר לשלוט ולמלא את צורכי האוכלוסייה. בין השאר, לפי גורמי מודיעין אמריקניים, צבא איראן ומשמרות המהפכה לא מצליחים לשלם משכורות לאנשיהם כבר כמה חודשים בהיעדר הכנסות מנפט, ויש הפסקות חשמל מרובות. ערכו של הריאל צונח מדי יום ביחס לדולר.

המצב הכלכלי באיראן מחמיר והולך, וכבר ניכרות תנועות מחאה, כולל שביתת רעב בכלא ליד טהרן של כ-1,500 אסירים נידונים למוות, וכן של נהגי מוניות וסוחרים. לעת עתה המחאות מוגבלות, אבל גורם נוסף שמשלהב את ההתנגדות למשטר הן ההוצאות להורג שהאיראנים האיצו לאחרונה, כולל של משתתפים במחאות הגדולות בינואר השנה.

בארה"ב וגם בקרב גורמים מערביים נוספים הגיעו למסקנה שפעילות מלחמתית עצימה רק תאפשר למשטר להסיח את תשומת הלב של הציבור ממצוקותיו, וכי קו הפעולה הנכון הוא המשך המצור הכלכלי ואפילו הרחבתו – גם אם בשל כך יישאר מצר הורמוז סגור.

האיראנים הבחינו בטקטיקה הזו של האמריקנים, והם כרגע מנסים לגרור לעימות נרחב יותר, בהנחה שזה יביא לקורבנות בקרב החיילים האמריקנים, יעלה את מחירי הדלק בארה"ב ויחייב את טראמפ להגיע להפסקת אש בתנאיהם. לשם כך הם מפעילים את השלוחים - החות'ים בתימן, והמיליציות השיעיות בעיראק. ייתכן מאוד שהאיראנים דורשים גם מחיזבאללה להצית פעילות מלחמתית בגזרת לבנון, כדי שהאמריקנים יראו את עצמם מחויבים לפעול. בהקשר זה אולי אפשר לראות את פגיעת רחפן הנפץ בכלי ההנדסי של צה"ל.

ההתפתחויות האלה והאסטרטגיה שארה"ב נוקטת על-פיהן, נקבעו והוחלטו עוד לפני ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון שלשום. הסכמת טראמפ לפגישה עם ראש הממשלה נבעה בין השאר מכך שבמצב שבו כבר נפלו החלטות בארה"ב, אי אפשר יהיה להאשים את הנשיא שנכנע לשכנועיו ופיתוייו של נתניהו. לדברי גורמים יודעי דבר, נתניהו הכעיס מאוד את טראמפ כשהדליף ל"וול סטריט ג'ורנל" נתונים על הכנסת אלפי צנטריפוגות ל"הר המכוש", ובכך פגע באמינות הנשיא, שכבר אמר שחיסל את מתקני הגרעין באיראן.

שלשום היה לכעס גם ביטוי פומבי – כשטראמפ תהה למה נתניהו מדבר על כך במקום להגיד לו. הכעס של הנשיא נובע גם מכך שיש אגף חזק וחשוב פוליטית במפלגה הרפובליקנית שדורש יד קשה יותר כלפי איראן, גם בסוגיית הורמוז וגם בנושא הגרעין. ההדלפה שמיוחסת לנתניהו הציגה את טראמפ כחלש ולא אמין.

הנשיא האמריקני הסכים לפגישה מעוד שתי סיבות: הראשונה - נתניהו העביר בקבינט החלטה שמאפשרת את קידום תוכנית 20 הנקודות של "מועצת השלום" ברצועת עזה, עם כניסת כוח הייצוב הבינלאומי לשטח שבין הקו הצהוב הישן לאזור שבשליטת חמאס; הסיבה השנייה – טראמפ יזדקק לנתניהו גם אם הליכוד יפסיד בבחירות, מפני שבחירות האמצע צפויות שבוע אחרי הבחירות בישראל. בזמן כזה עדיין לא תורכב ממשלה, ונתניהו יהיה ראש ממשלת המעבר שאיתו טראמפ יצטרך לצאת למערכה הגדולה באיראן באם יוחלט לצאת בעיתוי הזה.

הפגישה עם נתניהו לא נועדה לסכם פרטים אלא אסטרטגיה כללית, ואפשר ללמוד זאת משלושה פרטים: אורך הפגישה, שעסקה גם בלבנון ובסוריה ובחות'ים, אבל באופן כללי; ריבוי המשתתפים והיעדר שיחה בארבע עיניים בין המנהיגים, כדי שלא יהיה אפשר לטעון שסוכם ביניהם משהו שלא היה.

נתניהו צודק כנראה שהפגישה הייתה מוצלחת. ראשית, הוא השיג תמונה עם טראמפ ואנשיו, והודעה מהבית הלבן שהפגישה הייתה מוצלחת, מה שיעזור לו במערכת הבחירות כתשובה לטענות על נתק ודם רע בינו לבין הנשיא. שנית, המתווה והאסטרטגיה שטראמפ הציג, תואמים בהחלט בקווים כלליים את הכוונות של ישראל. הנשיא הבהיר לו שלא יניח לאיראן עד שלא יוודא שלאיראן אין נשק גרעיני ושהחומר המועשר יימסר לארה"ב, בלי להיכנס לפרטים איך ומתי; כמו כן, הובהר שזה יקרה אחרי בחירות האמצע, כשטראמפ – שכבר אינו יכול להיבחר לכהונה נוספת – יכול לפעול בחופשיות יחסית.

במצב כזה, מערכת הביטחון יכולה להתכונן ולאסוף מודיעין לעימות המכריע עם איראן. השאלה היא אם האיראנים, באמצעות שלוחיהם או במישרין – לא יצליחו לטרפד את האסטרטגיה הזו.

קרא את הכתבה המלאה במקור