בנות פרשת "המזוודות הוורודות" חושפות את מאחורי הקלעים של מבצע ההברחה

בן חיים: "אני חושבת שזה רק הוגן שגם אנחנו נגיד את מה שיש לנו להגיד".

אתן זוכרות את התמונה שלכן שהוצגה בתקשורת? מזרחי: "פנים מטושטשות וציצים. מאוד סקסיסטי ומאוד זול".

מזרחי: "קצינת המודיעין לקחה את ארבעתנו לחדר והראתה לנו גם כתבה וגם את החיקוי ב'ארץ נהדרת'. תביני, אנחנו לא מעכלות עדיין שאנחנו בכלא, אנחנו בגמילה מסמים, אחרי תקופה של שימוש יומיומי, זה היה מאוד-מאוד קשה. חרב עלינו עולמנו באותו רגע. הרגשתי בשפל של השפל. פתאום הפרצוף שלי מרוח בטלוויזיה, לא על גאווה גדולה. קיבלתי כאפה ענקית".

גברים בני 22 שמבריחים כמויות סמים היו מסוקרים אחרת? מזרחי: "יכול להיות".

בן חיים: "מה זה יכול להיות? יום לפנינו נתפסו חמישה גברים ושתי נשים עם 40 ליטר של סם אונס. דיברו על זה דקה".

אז למה הסיפור שלכן תפס ככה? מזרחי: "אני חושבת שזה הדיסוננס בין מה שהראינו כלפי חוץ - חופשת חברות בתאילנד ומסיבות וכיף - לבין העבירה המאוד קשה".

בן חיים: "אם היינו נתפסות היום זה לא היה מעניין. המדינה, מאז ינואר 2023, לא משעממת".

הסיפור הזה קורץ מהחומרים של סרט מתח: "גירל סקוואד" נטולות עבר פלילי ובעלות פיד אינסטגרמי שמציג חופשות, פסי שיזוף ומסיבות, לוקחות את היבריס הנעורים צעד אחד רחוק מדי כשהן מסכימות להבריח סמים מסוכנים מברלין לישראל, וממירות את הקוקטיילים על החוף בקנטינה של נווה תרצה. היוצרים מור לושי ודניאל סיוון הרימו את הכפפה המוזהבת הזו, ובסדרת הדוקו החדשה "מזוודות ורודות" (yes דוקו ו-yes VOD) נחשפות מזרחי ובן חיים לראשונה. פוני וצאובר בחרו שלא. "היו לנו חיים של בילויים, חוסר גבולות וחוסר אחריות", מודה מזרחי, "הקמתי עסק לעיצוב תכשיטים בתל-אביב, הייתי בריכוז עצמי ברמות הכי גבוהות שיש, דרסתי את כל מי שהיה מסביבי בשביל להיות נאהבת על ידי אנשים לא טובים".

בן חיים: "היו לנו אינטרסים משותפים. אני אוהבת את התכשיטים שלה והייתי הרבה בתל-אביב, ותמיד הייתה אצלה אווירה, אז הייתי הולכת לשבת אצלה. זה לא היה מתוך אהבה".

מזרחי: "זה היה ממקום אינטרסנטי. יש אצלי אנשים, יש שורות של קטמין".

בן חיים: "תחשבי שאנחנו בנות 22-23 ויש למישהי אחלה דירה בתל-אביב, והיא מביאה הכל ביד רחבה. זה ממש נוח בגיל הזה, כולם באו אליה".

מזרחי: "אצלי זה ישב על מקום שלא יכול להיות לבד. ידעתי שמנצלים אותי, שלא אוהבים אותי באמת, ונתתי לזה לקרות כי רציתי להרגיש שייכת. תמיד היה לי מה להציע, ואם לא היה לי מה להציע הייתי עושה שיהיה לי מה להציע. זה היה דפוס מרכזי בחיים שלי".

מאיפה הכסף לסמים לכולם? מזרחי: "הרווחתי מהתכשיטים, וגם הייתי מבקשת כסף מההורים שלי".

הצריכה הייתה יומיומית? מזרחי: "כן, של קטמין. היה לי אקס שהכניס אותי לזה חזק. זה היה בכל מקום וכל מי שלא עשה הייתה צריכה להיות לו סיבה מספיק טובה להיכנס לחיים שלי. את מבינה את הראש? משכתי לסביבה שלי אנשים מאוד שליליים".

גם את עשית סמים באופן קבוע, אוראל? "לי יש קצת מורכבות עם הסמים. התחלתי בנייס גאי, אז זה היה באופנה, כל החברים עשו, יצאתי מזה, חזרתי לסמי מסיבות, LSD, ואז תפסה אותי המשטרה והלכתי לגמילה. צלחתי גמילה של שלושה חודשים ונשארתי נקייה שנה. בגיל 20 חזרתי לסמים, אחרי הקורונה. הרגשתי שהעולם ממש גדול עליי, לא הצלחתי לשאת את כל הלחץ הזה שנקרא עבודה, חברים, להצליח בחיים. הייתי טבחית במסעדה, הייתי כל הזמן במתח נפשי, כישלונות, אכזבות".

ואיפה הסביבה שלך בכל השנים האלה? "הם רואים שאני טרודה, הם רואים שאני לא בטוב, אבל ממש קשה לגשת אליי כשיש לי בעיה".

ומה ההורים שלך יודעים עלייך, ארבל? מזרחי: "כלום. הייתי ממש במסכות מולם. כל הזמן דאגתי לציין כמה שאני אמנם יוצאת למסיבות, אמנם אני עם אנשים שעושים סמים, אבל אני רחוקה מזה שנות אור. הם האמינו לי וסמכו עליי. הייתה לי ילדות טובה, היה כסף בבית, לא החסירו ממני כלום וגם הייתה אהבה, פשוט לא רציתי את האהבה הזו. רציתי את האהבה של האנשים בחוץ, רציתי את האהבה החברתית ואף פעם לא קיבלתי אותה".

בן חיים: "ההורים שלי עלו מצרפת עם שלושת האחים שלי, ואחרי שנה אני נולדתי. ההורים שלי היו עסוקים בעלייה, בלחץ כלכלי. זה לא שהיינו עניים, אבל אלו הורים שמתחילים מחדש. אמא שלי הייתה לוקחת אותי הרבה לצרפת כי היא הייתה בלימודים שלה, ובמקביל הם גם חזרו בתשובה. היה הרבה חצי-חצי - הלכנו לבית ספר שהוא דתי כי זה חב"ד, וחב"ד בצרפת זה יהודי, ואנחנו בבית משהו אחד ובבית ספר אנחנו משהו אחר לגמרי. לא הבנתי איפה אני שמה את עצמי, אני דתייה, אני לא דתייה, אני צרפתייה, אנחנו ישראלים, אני הקטנה ואין לי שייכות לאחים הגדולים יותר, וההורים שלי עסוקים בלהתפתח. היה קצת בלבול, אבל אני לא כועסת, אני יכולה להבין".

מתי השלב שבו אתן הופכות מצרכניות לבלדריות? מזרחי: "פנו אליי במסיבת טבע. שם מקבלים הצעות כאלה".

מזרחי: "לאחרונה הייתי ביומולדת ומישהו אמר לי שעכשיו הציעו לו. הזדעזעתי. אמרתי לו, 'שלא תחשוב על זה אפילו. זה לא שווה את המחיר”.

מה גרם לכן להסכים? מזרחי: "הריגוש ממשהו אסור".

בן חיים: "אני עובדת מגיל 14, הרגשתי שאני עובדת מאוד קשה, הייתי במטבח והגוף שלי כבר נשחק, ואני רואה מסביבי אנשים שעושים כסף קל. היו סביבנו אנשים שעשו את זה והצליחו, אז קשה להסתכל עליהם ולהגיד 'טוב, אני אמשיך לעבוד קשה'. כשאת רואה את זה מהצד זה נראה מפתה. ביקשתי מארבל, אמרתי לה שאני גם רוצה".

מזרחי: "איזה כיף שהיא אמרה את זה עכשיו".

למה? מזרחי: "כי עשו ממני 'ראש הנחש', ובואי נהיה כנות, הבנות התחננו. שלחו הודעות: 'בבקשה, את חייבת'".

כמה הציעו לכן? מזרחי: "30 אלף לכל אחת".

בן חיים: "שום דבר לא שווה את הכסף".

מה גורם לבחורות בנות 22-23 להגיד וואלה, אני הולכת להיות בלדרית סמים ולסכן את העתיד שלי בשביל 30 אלף שקלים? מזרחי: "את לא חושבת שתיתפסי. את לא לוקחת את זה בחשבון, אז את אומרת מה אכפת לי לנסוע לחו"ל ולקבל 30 אלף שקלים? את רואה אנשים שעושים את זה שנים על גבי שנים. את רואה אותם עם המון מותגים, המון סמים, המון כסף. כל מה שרצינו שיהיה לנו".

קרא את הכתבה המלאה במקור