מאז הקמתה של מדינת ישראל נדרשו מנהיגיה לתמרן בחוכמה בין מלחמה לשלום, ולהבטיח שבתוך הכאוס המזרח-תיכוני ישראל תישאר אי ליברלי משגשג של יציבות. בשנים שלפני טבח 7 באוקטובר, היו מי…
מאז הקמתה של מדינת ישראל נדרשו מנהיגיה לתמרן בחוכמה בין מלחמה לשלום, ולהבטיח שבתוך הכאוס המזרח-תיכוני ישראל תישאר אי ליברלי משגשג של יציבות. בשנים שלפני טבח 7 באוקטובר, היו מי שטענו שדברים מתחילים להסתדר: מלחמות מדממות התחלפו בסבבים קצרים, שלוש מדינות מוסלמיות נרמלו את יחסיהן עם ישראל, ואחת נוספת - אולי המשמעותית ביותר, סעודיה - הייתה בדרך לכך. אלא שהמציאות הזו, של חיים שקטים לצד אוכלוסיות עוינות, התהפכה לחלוטין בשנים האחרונות.
הטבח, והמלחמה שפרצה בעקבותיו, חשפו את הסכנה שהישראלים תמיד היו מודעים אליה, אך העדיפו להדחיק: בעוד שהמדינה שקעה באשליית "השקט בכל מחיר", איראן הלכה והתעצמה באין מפריע, והקיפה אותנו בטבעת אש. מדיניות השקט קרסה באבחה אחת, ומאז הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפך מדמם מאי פעם - ומדינת ישראל כולה הפכה מצורעת במקומות רבים בעולם.
באקלים כזה, ברור לכולם כי אי אפשר יותר לברוח עוד מהתמודדות עם שאלת היסוד. משום כך, בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות", בישיתוף מכון INSS, הצבנו בפני כל ראשי המפלגות את השאלה המתבקשת: מדינת ישראל שוכנת בלב אוכלוסייה מוסלמית, שחלקה לעולם לא יקבל את עצם קיומה במרחב. מה הפתרון שלך למציאות זו?
הערה: ראשי המפלגות התמודדו עם השאלה פנים אל פנים במסגרת ריאיון - ללא הכנה מוקדמת, ולעיתים תוך שנקטעו או נשאלו שאלות אחרות. מיתר המתמודדים ביקשנו להעביר תגובה מנוסחת בכתב; לשם האיזון, יצוין לצד כל מועמד האם הדברים נאמרו ספונטנית על הבמה או נמסרו כתגובה מסודרת. מבין כולם, רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי לא השיבו לבקשתנו למסור תגובה.
לדברי הרמטכ"ל לשעבר, "אין מיקסם מיידי. יש תפיסה אסטרטגית רצינית שנשענת על ההבנה שאנחנו בא-סימטריה קבועה במזרח התיכון, בין יותר מ-20 מדינות שרובן הגדול לא מקבלות אותנו. לכן, אנחנו צריכים להישען על הכוח שלנו ועל העוצמה הביטחונית שלנו, להצטייד בתפיסת ביטחון שדורשת להרתיע את האויבים שלנו - וכשנקלעים למלחמה, להגיע לניצחון מוחץ כדי להרחיק את המלחמה הבאה".
איזנקוט אמר גם כי "עלינו להפנות הרבה מאוד משאבים פנימה, לתוך המדינה, כדי שתמשיך לשגשג ולהתפתח. הכול מורכב בסופו של דבר מהלכידות והערבות ההדדית במדינת ישראל. על זה יקום ויפול דבר. אותו רעיון מכונן של ראשית המדינה נכון גם היום. זו ממלכתיות".
לדברי יו"ר ישר, הנדבך המרכזי הזה, או במילותיו - "המחויבות של חלק מהאזרחים למדינה" - התערער בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לחרדים ב-1977. "אי אפשר לקבל את המציאות שבה רק 50% מילדי ישראל לומדים בחינוך הממלכתי, שבו לומדים גם את תורת ישראל ומסורת, לעומת 50% שלא לומדים בכלל על ערכי מגילת העצמאות, אזרחות, לימודי ליבה וחובת שירות", אמר איזנקוט.
הפתרון, לדבריו, הוא ממשלה שכל חבריה מקבלים את ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, את ערכי מגילת העצמאות ואת חובת השירות הצבאי והלאומי-אזרחי. "החרדים יצטרכו לקבל את מה שקיבל הרב קרליץ, החזון איש, בפגישה היסטורית עם בן גוריון ב-20 באוקטובר 1952 - וזה שיש להם שותפות ואחריות למדינה", אמר. "אי אפשר להיות שותף רק בזכויות ולא בחובות. צריך לתגמל ולהוקיר עד אין קץ את המשרתים, ולהעניש ולנקוט סנקציות כלפי המשתמטים".
יו"ר ביחד אמר כי "צריך לשנות תפיסה, מתפיסה פאסיבית שאנחנו כבר כ-20 שנה נמצאים בה - של וילה בג'ונגל - לתפיסת גורילה בג'ונגל. קרי, להיות אקטיבי ולייצר שלום או נורמליזציה עם הסעודים".
כנשאל על המחירים של נורמליזציה כזו, השיב בנט כי "להערכתי אנחנו נדע להביא נורמליזציה עם סעודיה בלי לפגוע באינטרסים של ישראל, ואני לא סתם אומר את המשפט הזה. בלי מדינה פלסטינית, ובלי נתיב למדינה פלסטינית. חזרתי עכשיו משורה של מפגשים בארה"ב, ואני אומר לך - אני לא יכול להגיד בוודאות, אבל בסבירות מאוד מאוד גבוהה - שכשאתה בא עם רקע ועם חזון של שלום עסקי, שלום כלכלי, ביזנס, זה מה שבעצם סעודיה רוצה וזה גם מה שאינדונזיה רוצה. אבל כשיש לך ממשלה מטורללת עם אנשים שכל היום עושים פיגועים הסברתיים נוראיים כמו בן גביר, סמוטריץ' ועמיחי אליהו, ואומרים אמירות פסיכיות, אז אף אחד לא רוצה לעשות איתך ביזנס".
יו"ר ביחד הזכיר את הסכם הסחר החופשי עם איחוד האמירויות שנחתם בתקופתו כראש ממשלה. לדבריו, פתיחת עוד צירים כלכליים כאלה - לצד מדיניות ביטחונית יוזמת וניצית - הם הפתרון.
יו"ר כחול לבן אמר כי "אנחנו חייבים להחזיק בשתי רגליים - ברגל העוצמה וברגל המוסר והדרך הישרה. אם לא נהיה חזקים לא נהיה במרחב הזה, זה ברור לחלוטין. אם אנחנו לא נשמור על הערכים שלנו כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, שבה מקשיבים אחד לשני, אז מי אנחנו בכלל נהיה?".
גנץ הסביר: "אם אנחנו נחזיק את הרגל הביטחונית-עוצמתית במקביל לרגל הערכית-דמוקרטית ליברלית, נוכל לקיים פה כלכלה צומחת שמחוברת לעולם ומסוגלת להחזיק את הדבר הזה כמו שצריך. כל אחד מאיתנו אחראי לכך. אני אחראי, המפלגות שנמצאות היום בשלטון אחראיות, וגם אלה שחותרות לשלטון צריכות להירתם לזה".
לדברי גנץ, "אף אוכלוסייה לא יכולה להשאיר את עצמה מחוץ למאמץ הלאומי, בדגש על החברה החרדית. החברה החרדית לא יכולה לסתפק בדלת אמותיה של לימוד התורה, היא צריכה להיות שותפה פעילה ורחבה ושווה. אם הם יעשו את זה, ונקיים את כל המכלול שציינתי, אני חושב שאין גבול להצלחה שצפויה למדינת ישראל, כי יש פה עם נפלא שמוכיח את זה".
"מה הראה לנו 7 באוקטובר? שאפשר להפתיע אותנו - למרות שזה קשה - אבל אי אפשר לנצח אותנו", סיכם גנץ. "ולמה אי אפשר לנצח אותנו? כי אנחנו יודעים להתאחד בזמן שקשה. אני רק מציע שננסה להתאחד לא רק בזמנים קשים, ולנסות למצות את העוצמה שקשורה בכך".
יו"ר ישראל ביתנו אמר כי "יש פתרון ויחסית הוא קל. 98% מכל שפיכות הדמים במזרח התיכון היא בין מוסלמים לבין עצמם, ולא בינינו לבין המוסלמים. היום המדינות הסוניות המתונות מבינות שהאויב שלהם הוא לא יהודים, לא הציונות ולא ישראל - אלא הקבוצות הרדיקליות בתוך החברה המוסלמית".
קרא את הכתבה המלאה במקור