מטרות מלחמת "שאגת הארי" לא פורסמו מעולם באופן רשמי לציבור. אחרי שיחות עם מספר דו-ספרתי של מקורות, צבאיים ופוליטיים, אפשר להבין כי המטרה המרכזית הייתה להביא לפגיעה עמוקה או הסרת…
מטרות מלחמת "שאגת הארי" לא פורסמו מעולם באופן רשמי לציבור. אחרי שיחות עם מספר דו-ספרתי של מקורות, צבאיים ופוליטיים, אפשר להבין כי המטרה המרכזית הייתה להביא לפגיעה עמוקה או הסרת איומים הנשקפים מאיראן למדינת ישראל באמצעות יצירת התנאים הצבאיים לשינוי המשטר באיראן. ייתכן שאלה אינן המילים המדויקות, אבל "יצירת התנאים לשינוי המשטר" הייתה השורה התחתונה. הניסוח הזה היה תוצר של פשרות, בין היתר עם צה"ל; מהרגע הראשון במלחמה, הצבא הסביר שאיננו יודע להביא לשינוי משטר בעצמו.
במצגת שהוצגה לקבינט בידי המוסד, ערב היציאה למבצע "שאגת הארי", נאמר כי שינוי המשטר באיראן יגיע תוך "שנה עד שלוש שנים"; המוזיקה ששמעו השרים הייתה שונה. "הבנו", אמר לי אחד מהם, "שהולכים לשינוי המשטר במהלך מהיר וגורף, בהרג המנהיג הנוכחי, בפלישה כורדית, עם אחמדינג'אד כסוכן שלנו, עם מפגינים ברחובות".
רבים מהמעורבים טוענים שהמבצע היה יכול להצליח אילולא ארה"ב שינתה את דעתה לגבי מרכיביו. אין די כלים לשפוט, כי חלקים מהתוכנית עודם באפלה. הסיפור הוא של כשל מערכתי: איך מטרה אסטרטגית עצומה הפכה למשימה ביצועית בלי שהדרג המדיני, צה"ל והמוסד הסכימו באמת על מהותה, מרכזיותה, היתכנותה והתאמת הכלים להגעה למטרה. רוב הגורמים האלה גם חלוקים על העובדות.
חטיבת המחקר באמ"ן סברה, בדוח כתוב, שאם המאמץ לשינוי המשטר ייכשל, יגבר הסיכון לפריצה של איראן להשגת נשק גרעיני, ושזהו "סיכון שיש לגדר אותו". האזהרה החמורה הייתה כי מחיר הכישלון בשינוי המשטר יכול להיות יקר מאוד. רבים ממומחי איראן כיום מעריכים כי מוג'תבא חמינאי אכן שוקל פריצה לפצצה.
המוסד, מנגד, הציג לדרג המדיני ראיות אנליטיות מבוססות לעוצמתו של אחמדינג'אד ומעמדו בציבוריות האיראנית. אלה ראיות שהוכיחו את עצמן שוב ושוב, והיו מוכרות גם לאמ"ן. הוא הסתמן כמועמד מרכזי לאלטרנטיבה בתוך איראן; העובדה שגדל בתוך המשטר הפכה אותו לדמות אמינה יותר, לכאורה.
לצד זאת, אנשי מודיעין ישראלים סברו שהישענות המוסד על הכורדים היא "הזיה מוחלטת, פראית". המוסד אמר, בתמצית: איראן זו המחלקה שלנו. אנחנו מבינים בזה. הכורדים לא ישתלטו על איראן; הם יעסיקו את המשטר בעוד הציבור מפיל אותו.
למרות זאת, במוסד חששו שהכורדים יבצעו פוגרומים במהלך פלישתם. התנאי שהוצב להם זכה לכינוי "עשרת הדיברות": בלי רצח, ביזה, גניבה, אונס ופשעי מלחמה. "אם תסטו מזה", הוזהרו הכורדים, "חיל האוויר הישראלי לא יגבה אתכם. האיראנים ישחטו אתכם".
חברי הקבינט לא הוזהרו שנשיא טורקיה ארדואן יכול לסכל את התוכנית. הם גם לא דנו לעומק בהשלכות של מלחמה חדשה עם איראן על מעמדה של ישראל בארה"ב.
בתוכנית המוסד יש מרכיבים נוספים ובעלי חשיבות רבה ומשכנעת יחסית שלא פורסמו. אי-פרסומם יכול ליצור את הרושם שמדובר בתוכנית "רזה" בהרבה ממה שהארגון ניסה באמת להביא לידי מימוש.
הטור המלא במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב"ידיעות+".
קרא את הכתבה המלאה במקור
