פאנל סוער: האם הפגנות בני הישיבות באמת עובדות?

פנחס בן זיו אמר כי באופן אישי הפגנות מפריעות לו, בעיקר כשהן נערכות בבני ברק ופוגעות בתושבים החרדים עצמם. לצד זאת, הוא הודה כי אי אפשר להתעלם מהשפעתן: "אני בטוח שההפגנות כן משפיעות על המשטרה", אמר, והוסיף כי נראה שהמשטרה נזהרת יותר ממעצרים נוספים בעקבות החשש מהתגובה הציבורית.

בהמשך דבריו אמר בן זיו כי התחושה הקשה ביותר היא שההנהגה הפוליטית כשלה, ולכן הציבור בשטח נאלץ לקחת על עצמו את המאבק. "הציבור בשטח חייב להילחם על מה שההנהגה הייתה אמורה לעשות", אמר.

נתי שולמן הציג עמדה מורכבת יותר. מצד אחד, הוא תקף את חסימות הכבישים וסיפר כי באחת ההפגנות שבהן השתתף, אחותו שהייתה בדרכה לחדר לידה התעכבה בשל החסימות. מצד שני, הוא טען כי מי שמבקש להבין את ההפגנות צריך קודם להבין את הכאב שמוביל אליהן.

בפאנל עלתה גם השאלה ההלכתית והמוסרית: מי התיר לחסום אדם פשוט שרוצה להגיע לביתו? מנגד, בן זיו השיב במשל: כשאדם נחתך וכואב לו, הוא צועק גם אם הדבר מפריע לשידור חי. "כשכואב, צועקים", סיכם.

הדיון הסתיים ללא הכרעה חד-משמעית, אך עם מסר ברור: גם מי שמסתייג מהחסימות ומהמחירים שהן גובות, מתקשה להתעלם מהכאב שמניע את המחאה ומהתחושה בציבור החרדי כי בנושא מעצרי בני הישיבות, השטח כבר אינו מוכן לשתוק.

קרא את הכתבה המלאה במקור