"זה משוגע! אסון למפלגה ולאומה": כך מנסה טראמפ "להשתלט" על הבחירות בארה"ב

המאבק המתמשך של טראמפ בהצבעה בדואר – נוהג שמקורו עוד בימי מלחמת האזרחים ומאז שנות ה-80 במאה שעברה קיים בכל המדינות בארה"ב – הוא חלק מרכזי במלחמת החורמה שהנשיא ממשיך לנהל לא רק נגד תוצאות הבחירות ב-2020, אז הפסיד לג'ו ביידן, אלא כעת גם נגד האפשרות שהמפלגה הרפובליקנית תפסיד בבחירות האמצע הקרובות או בבחירות לנשיאות ב-2028. מבחינת טראמפ, הוא לא יכול להפסיד אף פעם, אלא אם הייתה קנוניה נגדו.

וכך, למרות שחזר לבית הלבן אפילו אחרי שהצית את מהומות הקפיטול ב-6 בינואר 2021, הוא ממשיך לפמפם את השקר לפיו הבחירות ב-2020 נגנבו ממנו. האובססיה הזו, כמו גם מה שבעיני מבקריו הוא תיעוב בסיסי כלפי השלטון הדמוקרטי, מובילים את טראמפ להתערבות חסרת תקדים, ומנוגדת לחוקה, בתהליכי הבחירות. העובדה שהוא עצמו מצביע בדואר וכך גם כל בני משפחתו, לא משנה עבורו. הוא כל כך מפוקס בבחירות ש"נגנבו" ממנו, עד שהוא מתעלם מכך שרפובליקנים רבים מאוד – בעיקר קשישים שמצביעים למפלגה הרפובליקנית באחוזים גבוהים – מצביעים אף הם בדואר.

בשנה שעברה אמר טראמפ ל"ניו יורק טיימס" כי הוא מתחרט שדחה, אחרי הבחירות ב-2020 ולפני שעזב את הבית הלבן, את הצעת יועציו לשלוח את חיילי המשמר הלאומי כדי להחרים מכונות הצבעה, וכך לבדוק אם אלו שימשו לכאורה לצורך זיופים נרחבים (טענה שהועלתה שוב ושוב בעבר על ידי טראמפ, בלי שום הוכחה). הייתה זו עדות ברורה לנכונותו כעת, בכהונתו השנייה, לנקוט צעדים דרמטיים הרבה יותר מבעבר כדי להתערב בבחירות.

בחודש שעבר הוא נשא נאום מיוחד לאומה, בשעת פריים טיים, שבו טען כי סין התערבה בבחירות לפני שש שנים לטובת ג'ו ביידן. הבית הלבן חשף במסגרת הנאום מסמכים חסויים, אבל אלו לא באמת גיבו את הטענה הזו, וגורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקנית דחו אותה – אבל זו לא הנקודה אצל טראמפ. הוא פשוט משוכנע כי מי שלא מצביע לו, או לאנשיו, מרמה, מזייף או סתם לא ראוי להצביע.

טראמפ בילה שנים בשימוש ברשתות החברתיות ובעצרות בחירות כדי לזרוע ספק לגבי טוהר הבחירות בארה"ב. הוא ממשיך לעשות זאת גם היום, אבל עכשיו יש לו כוח בלתי מוגבל להורות לשרים בקבינט ולמינויים פוליטיים במקומות כמו הבולשת הפדרלית (FBI) ומשרד המשפטים, ליישם את האג'נדה שלו. מאז שחזר לבית הלבן הוא מוביל מאמצים קדחתניים כדי לעצב מחדש את הכללים שמסדירים את הבחירות, ובתי המשפט, עד כה, עצרו חלק גדול מניסיונותיו לשנות חוקים ונהלים דרך צווים נשיאותיים – אבל הוא יודע לפחות דבר אחד: תומכיו הנאמנים ביותר לא יאמינו לשום תוצאה שלא תהיה ניצחון רפובליקני בנובמבר.

החוקה האמריקנית מעניקה למדינות ארה"ב את האחריות לניהול הבחירות ומאפשרת לקונגרס להעביר חוקי בחירות פדרליים. מה שהיא לא עושה זה לתת סמכויות בנושא לרשות המבצעת, כלומר לנשיא. ולמרות זאת, בתחילת פברואר אמר טראמפ כי הוא רוצה שהממשל הפדרלי בראשותו "ישתלט" ("take over") על ניהול הבחירות. "מדינה היא רק סוכנת של הממשל הפדרלי בבחירות", הוא אמר אז, בקביעה שהמציא מהאוויר.

כבר שנה לפני כן, במרץ 2025, חתם טראמפ על צו נשיאותי שמעניק לו, שוב לגמרי מהאוויר, סמכות רחבה על ניהול הבחירות. הצו דרש הצגת תעודה מזהה שתוכיח אזרחות על מנת להירשם להצבעה, וחייב שפתקי הצבעה שנשלחו בדואר יגיעו עד יום הבחירות. נושא הצגת מסמך כמו דרכון או תעודת לידה מקורית, הוא מאבק ארוך-שנים בין הימין לשמאל בארה"ב. ברוב המדינות יכול אזרח אמריקני להירשם להצבעה עם מספר ביטוח לאומי או רישיון נהיגה, והוא מקבל אישור לאחר שהרשויות מצליבות את הנתונים ומוודאות שהוא אזרח. בימין טוענים כי הצגת מסמך מזהה היא הדרך היחידה להבטיח שרק אזרחים ישפיעו על תוצאות הבחירות, ושלא ישתתפו בהצבעה מהגרים לא-חוקיים.

המתנגדים לדרישת הצגת תעודה מזהה – דמוקרטים וארגוני זכויות אזרח – מציגים נתונים המראים כי רמאויות בהצבעה הן תופעה נדירה ביותר, והם מזהירים כי דרישת הצגה של מסמך פיזי תפגע במיליוני אזרחים חוקיים (בעיקר אוכלוסיות מעוטות יכולת, סטודנטים ומיעוטים), שאין להם גישה או כסף להנפקת דרכון או תעודת לידה מקורית. בארה"ב, יש להדגיש, אין "תעודת אזרחות" שמונפקת באופן אוטומטי על ידי הרשויות לכל אזרח. "רק למחצית מהאמריקנים יש דרכון", הזהיר למשל חבר הקונגרס הדמוקרטי מקליפורניה סקוט פיטרס. "למיליוני אמריקנים אין גישה קלה לתעודות לידה. העלות והזמן הכרוכים בהשגת מסמכים ונסיעה למשרדים שונים ירתיעו מיליוני אמריקנים ממעמד הפועלים מלהצביע".

כך או כך, רק הקונגרס יכול כאמור לקבוע את חוקי ונהלי הבחירות, ולכן שני הצווים של טראמפ – הצו ממרץ אשתקד והצו הנוסף ממרץ השנה שהגביל הצבעה בדואר – נחסמו על ידי בתי המשפט, שקבעו כי הוא מפר בבירור את הפרדת הרשויות וחורג מסמכותו.

ניסיון נוסף של טראמפ להשפיע על הליך ההצבעה הוא דרך משרד המשפטים הפדרלי, שהחל לדרוש מכל מדינה את מאגר הבוחרים המלא שלה. יותר ממחצית המדינות – רובן תחת שליטה דמוקרטית אבל גם כמה רפובליקניות – סירבו לשתף פעולה. משרד המשפטים תבע לפחות 30 מדינות וטריטוריות אמריקניות, ובסוף כ-16 מהן נענו לדרישה. במהלך העימותים האלימים בין סוכני הגירה לתושבים במינסוטה בחודש ינואר, דרשה התובעת הכללית דאז, פאם בונדי, ממינסוטה למסור את רשימות הבוחרים שלה "כדי להחזיר את החוק והסדר". הבקשה הזו נדחתה על הסף, אבל סריקה של המשרד לביטחון המולדת בקרב רשימות מצביעים שכן סופקו – לא מצאה ראיות להונאת בחירות מעבר לאנקדוטות. ועדיין, השר לביטחון המולדת מארקוויין מולין איים רק לאחרונה בעונש מאסר על פקידי בחירות במדינות השונות, אם לא יפעלו "לאבטח" את הבחירות בשטחיהם על בסיס מידע שיעניק להם הממשל הפדרלי.

קרא את הכתבה המלאה במקור