כשיוני רמון טס לביקור משפחתי בארצות הברית ב-2012, הוא לא ממש תכנן למצוא ג'וב חדש.
אז הוא נכנס לאולם התצוגה, ואז לתוך אחד מרכבי ההדגמה שעמדו שם, ובתור גיק, עבר לו בראש מה שעובר לכם בכל פעם שאתם בתוך רכב חשמלי חכם. "אמרתי לחבר שהיה איתי שזה מחשב על גלגלים ואיך הייתי מת לנסות לפרוץ לאוטו הזה".
רמון אולי צחק, אבל אתם מכירים את המשפט "Be careful what you wish for"? אז שבוע לאחר מכן, כשהוא ביום האחרון לטיול שלו בסן פרנסיסקו, הוא קיבל טלפון מסתורי מגורם בטסלה, שביקש ממנו להגיע בדחיפות לראיון עבודה. בהתחלה, הוא מספר כי חשד שזהו חברו לעבודה שהצטרף אליו לנסיעה ומסתלבט עליו, כיוון שהוא היחיד שהיה איתו באותו ביקור בחנות של טסלה. רמון מספר כי אמר בטלפון "ליאור, 'Stop Joking around'", אבל לאחר מכן הבין שהוא מדבר עם גורם אמיתי בחברה, והוא הסביר להם שיש לו טיסה בעוד 8 שעות, "אם אתם רוצים, אני יכול להגיע ממש ברגע זה". איכשהו, הדדליין הזה התאים, והוא הגיע למפעל האגדי של טסלה בפרימונט.
יוני רמון. תמונה באדיבות המצולם
טסלה של אז, נזכיר, לא דומה לענקית הרכב של היום. אלו היו הימים המוקדמים של החברה, כשרק החלה בייצור המוני של דגם ראשון (מודל S) ומכרה כמה אלפי מכוניות בשנה. רמון התבקש להיות העובד השני בצוות אבטחת המידע שגיבשה החברה. "האמת? לא ידעתי מה זה טסלה לפני. הייתי במפעל, עשו לי סיור, ואמרתי להם 'תודה רבה, אני צריך ללכת לטיסה. אם אתם רציניים, בואו נמשיך לדבר'", מספר רמון.
אישית מעולם לא פחדתי שיפטרו אותי, ולכן אמרתי לאילון את האמת בפנים. כנראה שהוא העריך את זה כשהוא ירד מהמטוס והתחבר בחזרה לרשת, כבר חיכה לו חוזה באימייל. על החתום היה אילון מאסק, בכבודו ובעצמו. רמון טוען שהוא לא היה בטוח שהוא רוצה לחתום, למרות שחשב לא מעט על רילוקיישן לארצות הברית. אז הוא החליט להתייעץ עם אביו והציג לו את החוזה. התשובה של אביו היתה חדה: "תחתום מהר ותשלח את זה בחזרה", הוא נזכר. "הוא הכיר את טסלה והוא חשב שזו הזדמנות נפלאה. שבועיים אחרי זה כבר הייתי על מטוס בחזרה לקליפורניה עם המזוודות". כך, בגיל 29, עם ניסיון של 5 דקות בלבד ברכב של החברה, ובלי לדעת איך מאסק הגיע אליו, רמון יצא לדרך החדשה. לצוות שלי היה הכי הרבה השפעה על האבטחה של טסלה בשלב הזה רמון, כמעט לבדו, צריך להקים צוות חדש. "היינו צריכים להבין איך מגינים על טסלה מכל האיומים מסביב, והיו הרבה איומים" הוא מספר. אם איומי האבטחה אינם מספיקים, טסלה גם נאלצה להתמודד עם אתגרי שוק ופעילות לא פשוטים – החל מפיצוח העיצוב, הטכנולוגיה והמוצר, ועד חינוך השוק לנטוש את הרכבים המוכרים של יצרניות שפעילות כ-100 שנים לטובת סטארטאפ צעיר מקליפורניה.
יוני רמון. תמונה באדיבות המצולם.
"היינו כמה ימים מפשיטת רגל והייתי באותם ימים עם אילון בישיבה. הוא אמר לי שאם הוא לא מגייס כסף עד מחר, אין כסף לשלם לעובדים", הוא נזכר. לדבריו, זו הייתה שיחה מאוד לא נעימה, אבל הוא האמין שאם יש מישהו שיכול לשלוף שפן מהכובע, זה אילון מאסק. ואכן, השפן נשלף, העובדים קיבלו את התשלום, וטסלה ניצלה, עד למשבר הבא.
הדרך המאתגרת הזו גם הובילה לא פעם לסבבי פיטורים, למרות שרמון מספר שהצוות שלו זכה להערכה רבה. "אילון ואני תמיד היינו בקשר מאוד טוב. הוא מאוד העריך אותי ואת הצוות שלי. אני אישית מעולם לא פחדתי שיפטרו אותי, ולכן אמרתי לאילון את האמת בפנים. כנראה שהוא העריך את זה. אני יכול להגיד לך במלוא הצניעות, שלצוות שלי היה הכי הרבה השפעה על האבטחה של טסלה לאורך השנים. הארגון מאוד הבין את הערך שאנחנו מביאים ולא רצו לחבל בו לדעתי".
הצטרפו עכשיו לערוץ הטלגרם של גיקטיים כדי לא לפספס עוד כתבות כאלו
הזכרונות של רמון מזכירים קצת את הטלטלה שחוו עובדים בחברה נוספת של מאסק, SpaceX, שהיום שולטת בתחום השיגורים לחלל, אבל בתחילת דרכה היתה במרחק שיגור בדיקה אחד מקריסה ופשיטת רגל. "זו רכבת הרים, אבל היעד שלנו מאוד ברור. מהימים הראשונים שלי בטסלה הבנו, שמה שאנחנו עושים עכשיו? אנחנו עוד נדבר על הימים האלה, כי זה ברור שזה הולך להתפוצץ. זו שאלה של מתי, ולא אם. אנחנו בונים משהו שהוא משמעותי. אז זה בסדר, המצב קשה, אבל אנחנו בונים דברים כל כך מגניבים שהציבור אפילו עוד לא מבין. חכה שהם יבינו לאיפה אנחנו הולכים", אומר רמון.
עם השנים, הפך רמון לדמות בולטת בחברה שמדווחת ישירות לבורד של טסלה. מאסק, שידוע גם בתור אדם שלא מפחד להפשיל שרוולים ולרדת לעומק הטכני של סוגיות שונות, ידע שאם "המחשב על הגלגלים" שלו ייפרץ, המשמעויות עלולות להיות הרסניות עבור החברה. "אילון הוא אדם מאוד טכני… זה מאוד עניין אותו. הרבה פעמים הצגנו דברים מאוד ספציפיים לאילון כדי שיוכל לקבל החלטות ולהעביר את זה הלאה לשאר הצוותים. מהר מאוד הוא למד להכיר אותי ואת הצוות שלי". העבודה הצמודה הפכה לאט לאט גם לקשר חברי מעבר לשעות העבודה, שנמשך גם היום.
משחקים דיאבלו ביחד. תמונה: Blizzard
"אני תמיד חשבתי שהוא כיפי ומצחיק. הוא בן אדם מצחיק מאוד, והוא טכני ואני מעריך את זה. והוא גם חנון, שאני מעריך גם את זה", מספר רמון. "אני והוא משחקים את אותם משחקים. אז תמיד צחקתי עליו שהוא פחות טוב ממני ב-Diablo. הוא היה שואל אותי כמה שעות משחק יש לי, ועשיתי לו צילום מסך של שעות המשחק… תמיד כשהתחיל קמפיין חדש הייתי שואל אותו באיזה Class הוא מתחיל לשחק כדי לבדוק איתו מה הכי שווה. הוא באמת שחקן טוב". הקשר החברי הזה גם כולל העברת מימים מצחיקים, "פעם שלחתי לו מימ מצחיק ותוך 3 דקות הוא היה כבר בפיד X שלו" הוא נזכר.
לדברי רמון, מאסק במציאות הוא בדיוק אותו מאסק שאנחנו מכירים מהתקשורת ומחשבון ה-X שלו, "הוא בדיוק הדמות שאנחנו מכירים מההופעות הפומביות שלו", אומר רמון ומתאר בן אדם שיודע לצעוק על אנשים כשצריך לצעוק עליהם ("כששומעים שהוא לא נחמד, אתה או במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, או שאתה לא בקיא בפרטים. הוא מצפה מכולם להיות בקיאים בפרטים הקטנים כמוהו, וזה יכול לעצבן אותו"), אבל טוען שהוא "אחלה של בן אדם" ומוסיף כי "הוא מעולם לא צעק עליי, ואני אמרתי לו דברים מאוד לא נעימים בפנים. הפוך, הוא תמיד העדיף דעות אמיתיות שמשקפות את המציאות… אחרי שאתה מוקף בהרבה יס-מנים, אתה נהנה לשמוע את המציאות" מסכם רמון.
אנחנו נתקלנו בשמו של רמון לראשונה כאשר קראנו את הביוגרפיה המצוינת על אילון מאסק שכתב וולטר אייזקסון (הוצאת כנרת, זמורה, דביר). אחד הסיפורים המרתקים שבו הוא מוזכר, היה בזמן ההשתלטות של מאסק על טוויטר. רמון נקרא בבהילות ממשרדי טסלה הישר למשרדי טוויטר בלב סן פרנסיסקו, כדי להיות אחראי על אבטחת המערכות של טוויטר בזמן המעבר ולהגן עליהן מפני עובדים זועמים, שהתנגדו לרכישה והיו עלולים לחבל בפלטפורמה. "כשקיבלתי את הטלפון הזה (ממאסק), ידעתי שזה הולך להיות מעניין" נזכר רמון, "ידעתי שזה הולך להיות קשה. אבל יש את הדברים שאתה יודע שהם יהיו בדפי ההיסטוריה. זה הולך להיות גדול". לדברי רמון, מדובר בתהליך מקובל לחלוטין בכל חברה ("אתה לא סומך על עובדים בליינד. בגלל זה יש לך אנטי וירוס ו-DLP. בסוף יכול לבוא משהו מהצד של העובד ואתה רוצה להגן על זה"), אבל כשהוא הבין שמאסק מתכנן לפטר כ-80% מכלל החברה, הוא ידע שעלולים להיות הרבה אנשים שישמחו לחבל בתהליך. "לא סתם כששחקניות גדולות כמו מיקרוסופט וגוגל והשאר, כשהן עושות פיטורים גדולים, הן עושות את זה בצורה מסודרת ומנתקות מיד את הגישה של העובד למערכות. לפעמים אפילו לפני ההודעה. אתה לא יכול לקחת את הסיכון שמישהו מהעובדים ירצה לעשות משהו רע" הוא מסביר. אגב, בצורה אירונית למדי, אשתו של רמון עבדה בעבר בטוויטר, והדירה הראשונה שבה השניים גרו בסן פרנסיסקו הייתה מול מטה החברה ב-Market Square סן פרנסיסקו.
תנו לזה לשקוע: אילון מאסק מגיע למשרדי טוויטר ולא מוותר על הטרלה
רמון מתאר שבועיים של מלחמה בהם הוא היה צריך למפות כמה שיותר מהר את המערכות השונות של טוויטר, ולתעדף אותן ואת השחקנים המרכזיים בחברה. המטרה לדבריו הייתה קודם כל להגן על המערכות, ולהבין תוך כדי מי צריך להישאר בחברה. כדי להוסיף על המורכבות, הצוות שהוביל רמון עבד כנגד השעון, מכיוון שהחברה עוד היתה ציבורית, ותוך ימים ספורים המניה היתה צפויה להימחק מהמסחר. "ברגע שזה קורה, מתחיל רצף של דברים שצריך להיות מוכנים אליו". בין היתר מצא רמון הודעות מאיימות למדי של עובדים ב-Slack של טוויטר. כל מי שזוכר את ימי טוויטר בתקופת ג'ק דורסי, זוכר את הכוח שהיה לעובדים, שלא היססו לנקוט בביקורות גלויות וסמויות על ההנהלה ועל ההתנהלות של החברה. עכשיו דמיינו איך זה נראה כשמגיעה דמות כמו מאסק שרוצה להשתלט על החברה.
בספרו של אייזקסון, מתואר כיצד תיחקר רמון את יואל רות, אחת הדמויות הבכירות בטוויטר, שעמד בראש תחום סינון התכנים, ובהמשך זכה להערכה של מאסק. לדברי רמון, אייזקסון היה זבוב על הקיר בחדרים החשובים ביותר בתקופת ההשתלטות על טוויטר, ואפילו כשהסופר לא ישב שם, רמון טוען ש"האוזן שלו הייתה איכשהו במקומות הנכונים", והוא הצליח לצטט שיחות שבהן הוא בוודאות לא נכח. "ידעתי שכותבים עליו ספר, אבל לא חשבתי לרגע שאני אהיה פרק בספר" הוא צוחק.
אבל אחרי השבועיים הסוערים והאינטנסיביים האלו, רמון ביקש לחזור לעבודתו הרגילה בטסלה: "אני לא אוהב לראות אנשים מפוטרים. אני לא אוהב לראות חברה שהכרתי הרבה לפני, שיש בה אלפי עובדים, מצטמצמת למאות. לא סתם לא קראתם עליי לפני. אני בורח מעיתונות" הוא מספר. ואכן, באותה תקופה הוא עלה על הרדאר של עיתונאים רבים, שניסו ליצור קשר ולהשיג ממנו מידע נוסף על מאסק ותהליך הרכישה; הוא כמובן מדגיש, בכנות ישראלית ראויה לציון, שלמרות שהוא נהנה מהשיחה עימי, אלמלא Pi, הסטארטאפ החדש שלו, הוא היה מעדיף שלא לדבר עם התקשורת, "אני אוהב ומעדיף את הפרטיות שלי. אני לא מחפש את התהילה, ואני עוד יותר לא אוהב כשהעיתונות מחפשת אותי".
לפני כשנתיים רמון הגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות משהו שונה וחדש, וידע שהוא רוצה להקים סטארטאפ. "ידעתי שאם אני אשאר בטסלה, זה פשוט לא יקרה. זה סוג של מערבולת. אתה תמיד נשאב לדבר הבא, למוצר הבא. הייתי צריך לשבור את המעגל הזה ויצאתי". מאסק אגב פירגן למהלך. לדברי רמון, הוא פשוט שלח למאסק הודעה שהוא מתפטר, והסביר לו שהוא לא מתכנן ללכת למתחרים, אלא לעשות משהו "מגניב אחר", ובתגובה האיש העשיר בעולם פשוט איחל לו בהצלחה. "אילון לא מנסה להשאיר אף אחד בכוח. לכולם יש מחליפים, גם לי, ואני חושב שהוא העריך את זה שאני בא ואומר לו את זה", אומר רמון, "11 שנים בחברה זה מלא ואני חושב שהיה שמח. אני גם תמיד יודע שאני יכול להגיד לו בהודעה 'אילון אני רוצה לחזור, והדלת פתוחה'".
גיא ארזי (ימין) ויוני רמון. תמונה: Rona Bar & Ofek Avshalom
ואכן, בחודש יוני האחרון חשף רמון עם שותפו, גיא ארזי, את Pi Security, הסטארטאפ החדש שלהם. אגב, זה לא הבייבי היחיד שלו בשנה הזו, כיוון שהוא גם בדיוק הפך לאב (ולא, הוא לא קרא לו Z Ω-9, או Null ו-Phi Matrix כמו השמות שהבוס הקודם העניק לילדיו).
Pi, שנחשפה לראשונה בחודש יוני האחרון, זכתה להשקעות בגובה של 35 מיליון דולר מקרנות כמו Brightmind Partners ו-Third Point Ventures, וכן ממנכ"ל CrowdStrike ומייסדי חברת Armis.
בקצרה, החברה מפתחת מעין "איש אבטחה אוטונומי", שמתבסס על ניתוח של מסמכי התכנון, הקוד, תשתיות הענן ותיעוד של מפתחים כדי להבין את ההקשר הרחב של כל פעולה. על בסיס כל הדאטה הזה, המערכת מסננת התרעות שווא, מזהה חולשות אמת ומתקנת אותן אוטומטית, כשבניגוד לכלים אחרים, Pi לא מטפלת בחולשות כאירועים נקודתיים: היא יורדת לשורש הבעיה, מתקנת את כל וריאציות הקוד ויכולה לקצר את זמן הטיפול בממצאים ממספר ימים לפחות מחצי שעה.
"אנחנו Agentic SDLC" מסביר רמון, "הרעיון שלנו הוא ליצור שכבה של Data, או מה שאנחנו מכנים Institutional Memory, שאמור לשרת בעצם את כל תהליכי ה-Product Security למיניהם. אנחנו נותנים את הדאטה הנכון לתהליכים הנכונים בזמן הנכון". כלומר, Pi מסתכלת באופן רוחבי על הדרך שבה חברות וארגונים בונים כלים, מתקנים קוד, מה היו הפגיעויות בעבר, איך הם מתמודדים עם חולשות, איך הם מטמיעים פריימוורקים ועוד – ואז מחילה את הכל כמו שאתם הייתם עושים. "הרעיון שלנו הוא להיות Enabler ל-Application Security שתמיד היו במיעוט. אנחנו מאפשרים פיתוח מאובטח בעולם העכשווי בלי להאט את תהליכי הפיתוח עם המון כלים ושכבות". רמון מסביר שהמוצר שהחברה בנתה הוא מעין Product Security Engineer, שמתבסס על אותם מקורות מידע שיש לעובד, לומד את אותם דברים שהוא לומד, ופשוט מחיל את המתודות האלה בזמן הנכון, ובניגוד לעובדים, שיכולים לעזוב את החברה ולקחת את הידע איתם – Pi לומדת הכל וזמינה לכולם.
יש משהו בסקייל מאוד גבוה של ארגונים כמו טסלה ומיקרוסופט שפשוט לא קיים במקומות אחרים אחד ממקורות המידע היעילים ביותר לפי רמון הוא Bug Bounty Program, "זה מכרה זהב מבחינתנו" הוא אומר. למה? שם הוא רואה את כל החולשות, דרך ההתמודדות איתן, משך הזמן ואופן התיקון. במקביל, Pi יכולה גם להתחבר גם ל-Jira ולראות את כל ההיסטוריה של הטיקטים מכל מקור בחברה. המערכת של Pi. צילום מסך
במה זה שונה ממוצרים מתחרים? רמון מסביר שחברות אחרות יכולות להציע פתרון דומה אבל המימוש יהיה שונה. "אני חושב שפה נכנס אחד היתרונות היחסיים של גיא ושלי. לעשות את זה במיקרוסופט ובטסלה במשך המון שנים נותן לנו זווית מאוד שונה מאשר מישהו שסתם לדוגמה, רק יוצא מ-8200. יש משהו בסקייל מאוד גבוה של ארגונים כמו טסלה ומיקרוסופט שפשוט לא קיים במקומות אחרים". לדבריו, Pi לא מגינה על תהליך בודד או שניים, אלא על כל תהליך הפיתוח מתהליך ה-Design ועד ל-Deployment. "זה לא One shirt size fits all", כל ארגון הוא עולם ומלואו ובונה קוד בצורה אחרת. מאוד חשוב להבין את הניואנסים הקטנים האלה ואת זה אנחנו עושים מאוד טוב".
"למדתי מהיזם הכי מצליח בעולם", אומר רמון. "עד היום טסלה היא סוג של סטארטאפ". לדבריו, הרבה פעמים אנשים מחוץ לחברה שאלו כיצד גם הם יכולים ליהנות מהדברים שרמון והצוות שלו בנו. "אמרתי לעצמי שזו ההזדמנות לבנות משהו שגם להם יהיה משהו מהדבר הזה. רוב המקומות לא יכולים להביא את יוני או את גיא. רצינו לבנות טכנולוגיה שיהיה להם אותנו, אולי לא פיזית, אבל הרבה ממה שהיינו עושים ביום-יום, הם מקבלים עם Pi. אז כן, יש הרבה חברות שעושות את זה, אבל הן לא עושות את זה כמונו".
כשאני שואל את רמון אילו דברים הוא למד מהעבודה עם מאסק וטסלה שהוא מביא ל-Pi, הוא טוען שזו ההבנה שאם תשתמש בזיכרון הארגוני כמו שצריך, אתה יכול להגיע רחוק מאוד. כך, ממצאים מתוכנית ה-Bug Bounty של טסלה מונפו לתהליכים פנימיים, ועכשיו Pi יכולה בעזרת AI לקחת את אותם ממצאים בחברה אחרת ולמנף אותם.
רמון פועל מסן פרנסיסקו, וגם שותפו, גיא ארזי, צפוי לעבור בשבועות הקרובים לאיזור. אבל למרות זאת, השניים החליטו להקים מרכז פיתוח דווקא בישראל, בנוסף למרכז הפיתוח בארצות הברית, למרות שזה דורש מרמון לעיתים לעלות לדיילי ב-12 בלילה בשעון שלו. "אנחנו מאוד אוהבים את ההון האנושי בישראל. יש הרבה יתרון בלעבוד עם ישראל. אנחנו מאוד חרוצים, מאוד חכמים ומאוד חדורי מטרה", אומר רמון, ומציין כי גלי הפיטורים בהייטק הישראלי מותירים הרבה אנשים מצוינים זמינים לעבודה. "כשאני מראיין פה (בסן פרנסיסקו) מישהו, הוא מתראיין לפעמים גם ל-Anthropic ו-OpenAI. אז לפעמים אני מוצא אנשים מבריקים אבל יש להם כבר הצעת עבודה. בישראל אפשר למצוא אנשים מאוד טובים במה שהם עושים. זה לא אומר שהם לא יקרים, אבל יותר קל לגייס עכשיו בישראל. למדתי מאילון משפט שהוא תמיד היה אומר לנו: 'אם אתה מראיין את ניקולה טסלה. מה זה משנה איפה הוא? קח אותו לעבודה. אל תפספס אותו'". וכן, Pi ממשיכה לגייס עובדים בישראל למספר משרות. "אנחנו מחפשים אנשים Passionate ושהם אלופים בתחום שלהם. אנחנו עושים גם מחקר, גם פיתוח וגם פרודקט. אני חושב שיש סיבה טובה מאוד לאנשים להצטרף אלינו, אם אתם רוצים להשאיר חותם ושכולם ישתמשו במה שאתה בונה".
ולמרות שרמון נחשב לאחד האנשים שמאסק סמך עליהם יותר מכל, הפקיד בידיו חלקים נכבדים מפרויקט הרכישה של טוויטר, ועד היום מדבר איתו באופן קבוע ומשחק איתו במשחקי מחשב – יש משהו אחד שמאסק לא מוכן לספר לרמון: איך הוא הגיע אליו אז לפני 14 שנים. "הוא לא הסכים לספר לי מעולם. עשיתי איתו ארוחת צהריים לפני שבוע ובדיוק דיברנו על זה. הוא לא מוכן להגיד. הוא רק אומר שיש לו את המקורות שלו". יש דברים שלא משתנים אף פעם.
קרא את הכתבה המלאה במקור
