מפת הדרכים: חמאס יישאר הכוח מאחורי הקלעים ברצועה, וידי צה"ל יהיו כבולות

גורמים מדיניים בישראל ובכירי חמאס מיהרו להבהיר שבעניין הסנכרון בין פירוק חמאס מנשקו לבין מועד הנסיגה הישראלית לקו הצהוב, קיימת עדיין מחלוקת עמוקה בין הצדדים. ישראל טוענת שהנסיגה לקו הצהוב המקורי תתבצע רק אחרי שחמאס ימסור את נשקו - מבלי לציין איזה נשק. בעוד שחמאס טוען כי ישראל היא שתשלים ראשונה את נסיגת צה"ל לרצועת האבטחה בשולי הרצועה, ורק לאחר מכן יימסר הנשק לוועדת הטכנוקרטים הפלסטינית.

מדובר במחלוקת מלאכותית שחברי "ועדת האימות" שתקום על פי "מפת הדרכים", יחד עם קציני כוח הייצוב הבינלאומי שקיים בינתיים בעיקר על הנייר, יוכלו ליישב בקלות אם וכאשר יתחילו לפעול.

הבעיה האמיתית שמדינת ישראל ואזרחיה יצטרכו להתמודד איתה היא ש"מפת הדרכים" משאירה את חמאס כגורם כוח ברצועה. התוכנית משפרת את מצבם האישי של פעילי ומפקדי ארגון הטרור ששרדו באמצעות הבטחת הישארותם ברצועה, דאגה למשרות ולפיצויים כספיים למי שלא ימצא לו תפקיד במוסדות השלטון החדש, וסלילת הדרך להשתלבות עתידית בשלטון.

אבל זה ממש לא הכול. "מפת הדרכים" מדברת על פתיחת "נתיב אמין" להגדרה עצמית ולמדינה פלסטינית. פירוש הדבר הוא שחמאס רשם לזכותו גם הישג מדיני-תודעתי נאה שיאפשר לו להרחיב את השפעתו ברחוב הפלסטיני. כל זאת תמורת תוכנית פירוק נשק מפוקפקת, שבמקרה הטוב מפרקת את חמאס מהנשק הכבד, המנהרות ואמצעי הייצור.

אלא שבדיוק את רוב האמצעים וכלי הנשק האלו חמאס ממילא איבד במלחמה, וצה"ל השמיד לפחות 70% מהם. הפרצות שאפשר להבחין בהן בלי זכוכית מגדלת בתוכנית פירוק הנשק הזו מאפשרות לחמאס לא רק להשתקם, אלא גם להחזיר לידיו טיפין טיפין את מה שמסר.

הנשק האישי ממילא יישאר בידי אנשי חמאס שיכהנו כשוטרים או שיקבלו רישיונות להחזקת נשק מממשלת הטכנוקרטים. לעומת זאת, המיליציות והחמולות שחברו לישראל ולצה"ל במלחמה והתעמתו עם חמאס, דווקא איתן ימוצה הדין. הן יפורקו מנשקן האישי ולא יורשו לעבוד כפקידים בשלטון החדש.

ומה ישראל מרוויחה לביטחונה ולביטחון אזרחיה מ"מפת הדרכים"? לא הרבה. אנחנו בצד הנותן וחמאס הוא זה שמקבל. ישראל נדרשת לבצע נסיגה מלאה מרצועת עזה, שתהיה אמנם מדורגת בשלבים בלוח זמנים שעדיין לא נקבע ולקו גבול שעדיין לא נקבע, אך בטוח שיעבור ממזרח לקו הצהוב הנוכחי.

ישראל נדרשת גם להפסיק את הפעילות הצבאית, כולל החיסולים שהיא מבצעת כעת. זה כשל חמור מנקודת ראות ישראלית, מפני שעל פי "מפת הדרכים" לצה"ל לא תהיה שום אפשרות לטפל בהפרות הסכם של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אפילו אם ממשלת הטכנוקרטים וכוח הייצוב הבינלאומי יכשלו או יסרבו לטפל בהן.

לא רק שאין לנו זכות וטו על מי יכהן בתפקיד בכיר בממשל החדש שיקום בעזה, אין לנו גם זכות ל"מרדף חם" אם חמאס יפגע או יירה פצצת מרגמה לעבר יישובי העוטף. אפשר לסכם ולומר שמועצת השלום מנסה לייצר מצב ברצועה שהוא דומה מאוד במגבלותיו למצב שארה"ב כופה עלינו לאחרונה בלבנון.

קרא את הכתבה המלאה במקור