החשש מפני גלישה של העימות אל מעבר לגבולות אוקראינה מקבל ביטוי גובר והולך גם בשיח הציבורי של מומחים צבאיים ברוסיה. בין התרחישים הנידונים בגלוי נמצאת האפשרות של פגיעה בבסיסי נאט"ו במדינות הבלטיות או ברומניה. ג'ק ווטלינג, אנליסט בכיר במכון המחקר הביטחוני הבריטי RUSI, מעריך כי מוסקבה אינה מעוניינת במלחמה כוללת ומלאה מול ברית נאט"ו, אלא שואפת לבצע תקיפות מבודדות כדי לזרוע פילוג ומחלוקות בתוך הברית המערבית לגבי אופי התגובה הנדרש.
מעבר לכך, מתח צבאי גובר מול נאט"ו עשוי לספק לפוטין את הצידוק הפוליטי הפנימי הדרוש לו כדי להכריז על גיוס חובה נרחב של גברים בגיל הלחימה – צעד לא פופולרי ממנו נמנע עד כה, אך כזה שלדברי מומחים מערביים חיוני עבורו כדי להכריע את המערכה בדונבאס.
בשטח עצמו, המלחמה נמשכת במלוא עוזה וגובה מחיר דמים בלתי נתפס. על פי הערכות עדכניות של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובין-לאומיים (CSIS), כ-2 מיליון חיילים משני הצדדים נהרגו, נפצעו או הוגדרו כנעדרים מאז תחילת הפלישה, כאשר כ-1.4 מיליון מתוכם הם בצד הרוסי. למרות פגישותיו של טראמפ עם זלנסקי בכינוס נאט"ו ושיחותיו הטלפוניות עם המנהיגים, נראה כי פוטין רחוק מרשת הביטחון הדיפלומטית, ודובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, סיכם זאת היטב כשהצהיר כי לרוסיה יש "מספיק יכולות לפעול באופן עצמאי ולהמשיך במבצע הצבאי המיוחד".
