חיל הים של אוקראינה האשים אמש (יום א') כי במתקפה רוסית נרחבת על המדינה נפגעה גם ספינת סוחר הנמצאת בבעלות טורקית. תחילה נמסר כי חמישה מאנשי הצוות נהרגו וכי עוד חמישה נעדרים, אך…
חיל הים של אוקראינה האשים אמש (יום א') כי במתקפה רוסית נרחבת על המדינה נפגעה גם ספינת סוחר הנמצאת בבעלות טורקית. תחילה נמסר כי חמישה מאנשי הצוות נהרגו וכי עוד חמישה נעדרים, אך הבוקר עדכנו הרשויות באוקראינה כי מספר ההרוגים במתקפה עלה לעשרה. בהודעת הצי האוקראיני אמש נטען כי אוניית הצובר Golden Leo, הנושאת את דגל גינאה ביסאו אך לפי קייב נמצאת כאמור בבעלות חברה טורקית, נפגעה משלושה טילי שיוט רוסיים בים השחור. לצד העשרה שנהרגו, שמונה חולצו ופונו לבית חולים בעיר הנמל אודסה. צוות הספינה כלל 17 אזרחי סוריה והודו, לצד קפטן אוקראיני.
הספינה, כך נכתב בהודעת הצי האוקראיני, הותקפה ליד אודסה בשעה שעשתה את דרכה אל "מחוץ לאזור הלחימה", כשהיא מובילה תבואה. "יחידות של חיל הים של צבא אוקראינה והשירות הימי לחיפוש והצלה גויסו כדי להושיט עזרה", נמסר, "זוהי תקיפה מכוונת נוספת של רוסיה נגד כלי שיט אזרחי לא חמוש הנושא דגל זר, שלא היווה כל איום צבאי. התקיפה היא מעשה טרור נגד ספנות אזרחית והפרה בוטה של כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי". להודעה צורפו תמונות שבהן נראה הנזק הרב שספגה האונייה בשרפה שהתחוללה על הסיפון.
עד כה לא הייתה תגובה לטענות מצד רוסיה או מצד טורקיה, מדינה שאמנם חברה בנאט"ו אך בניגוד לשאר חברות הברית הצפון-אטלנטית נמנעה מהטלת סנקציות על רוסיה ונשיאה רג'פ טאיפ ארדואן מטפח מערכת יחסית ידידותית גם עם מוסקבה וגם עם קייב. טורקיה ניצלה בעבר את המעמד הנייטרלי שלה כדי לארח מפגשי משא ומתן בין רוסיה לקייב, ואחד האינטרסים המרכזיים שלה הוא למנוע מהמלחמה להתרחב לים השחור ולשבש את נתיבי הסחר החשובים שם – היא הייתה למשל זו שתיווכה את ההסכם שהושג בין מוסקבה לקייב כחצי שנה אחרי הפלישה הרוסית הגדולה ב-2022, שאפשר את חידוש ייצוא התבואה מאוקראינה לרחבי העולם. רק ביום חמישי האחרון ביקר בקייב שר החוץ הטורקי הקאן פידאן, וחזר שם על קריאתה של ארצו למנוע מהקרבות להתרחב לים השחור. הוא אמר כי טורקיה "מגבירה את הקשרים" עם אוקראינה ורוסיה, במטרה לחדש את המגעים ביניהן.
מתקפת הטילים שבה נפגעה הספינה הטורקית אירעה כחלק ממתקפת ענק נוספת ששיגרה רוסיה על ערי אוקראינה. בלילה שבין שבת לראשון שוגרו לפי קייב 41 טילים ועוד 125 כטב"מים. אף שמבחינת מספר הכטב"מים לא מדובר במספרים גבוהים מאוד ביחס למתקפות גדולות קודמות השנה, שחלקן כללו גם 600 כטב"מים, מבחינת מספר הטילים מדובר בנתון גבוה למדי – והעובדה שהם שוגרו בתוך שעות ספורות, ורובם כוונו לפי הרשויות לקייב עצמה, הופכת אותה לאחת הקשות שעמן התמודדה השנה הבירה האוקראינית. בקייב עצמה נהרג במתקפה אדם אחד ועוד 16 נפצעו, ומבנים בחמישה רובעים שונים נפגעו, בהם מחסנים, סופרמרקט ומעונות. שלושה מהפצועים במצב קשה. במתקפה אחרת על חרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה שנמצאת בצפון-מזרח המדינה, נהרגו ארבעה בני אדם, ועוד שניים נהרגו במתקפה על העיר זפוריז'יה.
לפי צבא אוקראינה הוא הצליח ליירט 18 מבין הטילים ששוגרו ו-108 מבין הכטב"מים, נתון שממחיש את פגיעותן של מערכות ההגנה האוויריות של קייב, שאמנם מצליחה בדרכים יצירתיות ליירט כטב"מים, בהן היתר עם רחפני יירוט חדשניים, אבל מתקשה להתמודד עם טילים בליסטיים או טילי שיוט בעלי מהירויות גבוהות. הנשיא וולודימיר זלנסקי קורא כבר זמן רב לבעלות הברית במערב להגביר את הסיוע בתחום מערכות ההגנה, ורק בשבוע שעבר הודיע כי הגיע ל"סיכום פוליטי" מול ממשל טראמפ בארה"ב לקבלת רישיון לייצר מיירטי פטריוט בשטח אוקראינה. לדבריו הייצור עשוי להתחיל בסוף השנה, אבל אחרי המתקפה אתמול הוא קרא שוב למערב להאיץ את הסיוע. "ההגנה מטילים בליסטיים היא הדבר שנמצא בקביעות בראש סדר העדיפויות שלנו כעת", הוא אמר, "אנחנו זקוקים למיירטים מדי יום".
קרא את הכתבה המלאה במקור
