100 ימים לבחירות: חמש השאלות שיכריעו את הקרב על השלטון

מי שיכריע את הבחירות הם ה"קולות המתלבטים" או ה"קולות המתנדנדים" שמשייטים בין נתניהו למפלגות ימין-מרכז אחרות. שיעור המתלבטים בסקרים נע סביב 10%-20% מקולות המצביעים, כלומר הם שווים בין 12 ל-24 מנדטים. מדובר במאגר הקולות החשוב ביותר של כל מנהל קמפיין. בגלל המצב הצמוד בסקרים, מספיק גם מספר קטן של מנדטים מתלבטים כדי להכריע את הבחירות.

על פניו, האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל השפיע כבר על המערכת הפוליטית. הקואליציה המונה כיום 68 מנדטים סיימה אמנם קדנציה שלמה, אבל כיום היא אינה מצליחה להגיע למינימום הדרוש של 61 מנדטים כדי להקים את אותה קואליציה. האם 7 באוקטובר ישנה את דעת הקהל בארבעת החודשים האחרונים עד הרגע שבו ניכנס לקלפי? כנראה שלא.

נתניהו ניסה להתחמק מבחירות בחודש אוקטובר וגם מהספרה "7", אבל בשיחות עם אנשיו הוא מעריך שטבח 7 באוקטובר כבר מגולם במצבו הפוליטי הנוכחי, וכבר לא יהיה סיבה למעבר קולות. יתר על כן: נתניהו מוטרד יותר מהנזק שנעשה לו בגל החקיקה האחרון (כמו חוק "חסינות" לעריקים ומשתמטים חרדים) ופחות ממראות הטבח - שבאוקטובר ימלאו לו שלוש שנים.

מעמדו של "מר ביטחון" נשחק באופן משמעותי מאז 7 באוקטובר, אך לפי הפרסום בערוץ התעמולה, נתניהו ניהל ישיבות אסטרטגיות עם שרי הליכוד ומתכוון לנצל את ההישגים הצבאיים כדי להפוך את הקערה על פיה. "נתניהו בשיחות אסטרטגיה: להתמקד בהישגים הביטחוניים וברפורמה המשפטית", כך דווח בערוץ 14. לגבי הרפורמה המשפטית, מדובר בקמפיין המיועד לבייס עצמו, זה שלא יצביע לגוש השינוי אבל אולי גם לא ייצא להצביע בכלל. המאבק נגד ה"חונטה" המשפטית וה"דיפ סטייט" מצליח לעורר את הבוחרים "המיואשים" או "האדישים" של נתניהו.

מהצד השני יעלה קמפיין משולב: ההחלטה לטרפד הקמת ועדת חקירה ממלכתית כדי להוכיח שנתניהו בורח מטבח 7 באוקטובר, וכן שאלת אחריותו או אשמתו של ראש הממשלה. אבל גם חוק ההשתמטות והדיל עם החרדים יככבו בקמפיין הבחירות. זה יתרון משמעותי בקמפיין של מתנגדי נתניהו, שיודע שזו גם נקודת התורפה שלו.

הבעיה הקשה של גוש השינוי היא במיקוד מועמד מוביל אחד לראשות הממשלה מול נתניהו. וזה גם המזל של נתניהו: המועמדים להחלפתו לא מצליחים לקבע נרטיב על מועמד אחד ולהגיע למצב של בחירות ראש בראש. הגוש התחיל עם בנט ועבר לאיזנקוט עם המהפך הדרמטי בסקרים. כעת השאלה המשמעותית היא לא מי יהיה מועמד הגוש בסוף (אביגדור ליברמן הכריז שגם הוא ברשימה), אלא האם כל המפלגות שהצהירו על כוונתן להחליף את נתניהו יצליחו להתאחד סביב מועמד אחד. במקרה כזה תיתכן חבירה בין בנט-לפיד לאיזנקוט וריצה ברשימה גדולה אחת.

מפלגות ימין קטנות (שאינן ליכוד או מפלגות קואליציה) שמאסו בשלטון נתניהו או שמתנגדות לקו החרד"לי של הציונות הדתית עשויות להכריע את הבחירות. היתרון של המפלגות האלו מתמקד בעובדה שהן משוחררות מהתחייבויות (כן ביבי-לא ביבי) ויכולות להקים ממשלה עם כל מועמד. כלומר, הן יכולות לתת לנתניהו או למועמד אחר את 61 המנדטים.

לגבי השאלה אם מפלגות כאלו מועילות לנתניהו או פוגעות בו, הדעות חלוקות. יש כאלה הסבורים שלנתניהו יש עניין במפלגות כאלו כדי להחזיר מנדטים של הימין הביתה (אבל לא לליכוד), בעיקר מבנט-לפיד ואיזנקוט. אחרים מעריכים כי באותה מידה יכולות מפלגות כאלו דווקא ללכת עם הצד השני ולהשלים לו את הרוב להחלפת נתניהו.

קרא את הכתבה המלאה במקור