השינויים האלה באים לידי ביטוי במיוחד בצמרת המפלגה הדמוקרטית. לא ברור אם נתניהו מנותק ביודעין ואינו מעוניין לדעת מה מתרחש בפוליטיקה האמריקאית, ומעדיף להשקיע את זמנו בהבטחת תמיכתן…
השינויים האלה באים לידי ביטוי במיוחד בצמרת המפלגה הדמוקרטית. לא ברור אם נתניהו מנותק ביודעין ואינו מעוניין לדעת מה מתרחש בפוליטיקה האמריקאית, ומעדיף להשקיע את זמנו בהבטחת תמיכתן של ש"ס ויהדות התורה בהישרדותו הפוליטית, או שהוא באמת אינו יודע מה קורה באמריקה.
בשני המקרים, ההתנתקות של ראש הממשלה מהמציאות הפוליטית והמפלגתית המשתנה בארצות הברית היא מחדל עצום. זהו מחדל מדיני-פוליטי חמור, פוגעני ובלתי נסלח גם מצדם של ראשי מפלגות האופוזיציה בישראל.
לפני שבוע התקיימה הצבעה בבית הנבחרים בוושינגטון, שתוצאותיה ייזכרו כמהפכה מבחינת ישראל – מהפכת סדום בתחום האהדה והתמיכה בישראל בגבעת הקפיטול. זהו תחום שהיה במשך שנים בטוח, שמור, מוגן ומבוצר מבחינתה של ישראל.
בהצבעה, שעצם קיומה היה מהלך אנטי-ישראלי חמור וחסר תקדים, תמכו 103 חברי קונגרס דמוקרטים בתיקון שנועד לבטל את הסיוע האמריקאי השנתי לישראל, בסך 3.3 מיליארד דולר. התיקון סוכל ברוב של 314 חברי קונגרס.
נראה שמשהו חמור קרה ופגע בעורקי הדם של המפלגה הדמוקרטית, ובישראל - שתיקה. לא נשמעה אפילו מילה אחת של גינוי או דאגה בעקבות תוצאות ההצבעה בקונגרס. לא מצדו של ראש הממשלה ולא מצדם של ראשי מפלגות האופוזיציה.
זאת אינה שתיקה רועמת, אלא שתיקה מחפירה. אגב, לפי דיווחים, שדולת איפא"ק ביטלה או צפויה לבטל סיוע כספי לחברי הקונגרס שהצביעו בעד התיקון לביטול הסיוע השנתי לישראל.
ראש הממשלה נתניהו היה צריך להיות הבכיר הישראלי הראשון שטס לארצות הברית, יוזם ומקיים סדרת פגישות עם חברי קונגרס בכירים, דמוקרטים ורפובליקנים. היה עליו להסביר את מדיניותה של ישראל ואת תגובותיה לאויביה ולמי שמסכנים את ביטחונה.
האם לראשי האופוזיציה בישראל אין מה לומר בנוגע למדיניות החוץ של ישראל? האם אין להם דעה או תגובה לחוסר היעילות, להיעדר הנוכחות הפעילה ולמחסור במקצוענות מדינית אמיתית ואיכותית מצדם של ראש הממשלה ושר החוץ שלו?
האם אין להם מה להבטיח לציבור, או כיצד ליצור ציפייה לשיפור היחסים בין ישראל לארצות הברית, כפי שהיו בעבר? יחסי ישראל וארצות הברית היו במשך שנים קודש הקודשים של המדיניות הישראלית.
ביקורים של ראשי ממשלה בבית הלבן ופגישות עם נשיאים היו אירועים מיוחדים וייחודיים. ראש הממשלה נתניהו, בביקוריו ובפגישותיו התכופות עם הנשיא טראמפ, הנמיך והוזיל את מערכת היחסים בין שתי המדינות והפך אותה לנכס פרטי ואישי שלו, לשימושו הבלעדי.
מותר וסביר להניח שראש הממשלה לא ויתר על ביקור נוסף בבית הלבן ועל פגישה קרובה עם הנשיא טראמפ. אלא שגם ביקור ושיחה כאלה לא יניבו לישראל רווח מדיני משמעותי. החכם מכל אדם כבר הזהיר והתריע: "הוקר רגלך מבית רעך, פן ישבעך ושנאך".
קרא את הכתבה המלאה במקור
