50 שנה לאנטבה: "מבצע יונתן לא שייך לאדם, הוא מעל לכל המחלוקות"

"כשקוראים את הפרוטוקולים של דיוני הקבינט שקדמו למבצע, אפשר לחוש את כובד האחריות שרבצה אז על ראש הממשלה יצחק רבין זכרו לברכה. רבין הבין היטב מה מוטל על הכף. לאומית, וגם אישית", הוסיף. "קור הרוח המדהים שלו, המחויבות, האומץ והתעוזה, ניכרים בהתלבטויות. וניכרים כמובן בהכרעה".

בהמשך אמר הנשיא: "לא היו בחדרים הסגורים הללו מחנות פוליטיים. הייתה תמיכה מקיר לקיר והייתה הבנה פשוטה - מדינת ישראל מחויבת לבנותיה ובניה - בכל מקום, בכל שעה. שר הבטחון דאז, שמעון פרס זכרו לברכה, לימים ראש הממשלה ונשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שתרם תרומה מכרעת לתכנון וקידום המבצע, אמר בדיונים ההם כי 'יש רגעים', ובהם, ואני מצטט: 'שמדינה לוחמת על דבר מה שאינו ממשי כביכול ושמו – זקיפות קומה'. אכן זקיפות קומה - של אומה שלמה. זקיפות הקומה הזו והשפעות אנטבה מוסיפות להדהד בעולם כולו".

"המורשת והרוח של מבצע יונתן מוסיפות להדהד, ועוברות מדור לדור", אמר לאחר מכן. "ראינו זאת גם בדור הנוכחי - הדור הצעיר והמופלא שלנו ששם נפשו בכפו, יצא בהמוניו למלחמה עבור אחיותיו ואחיו. ראינו את רוח אנטבה באינספור מבצעים ופעולות של כוחות הביטחון. ראינו זאת במבצע ארנון, שבו חולצו מעזה החטופים אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ונועה ארגמני, שאנחנו מאושרים שהיא נמצאת איתנו כאן".

לסיום אמר הרצוג כי "הערב הזה, לפיכך, אינו רק ערב של זיכרון או עדות - הוא ערב של אחריות, הוא ערב של הצהרה והתחייבות. הצהרה על הערכים של מבצע יונתן, שנחרטו בנפשנו שם. שאנחנו נושאים איתנו כאן. הערב הזה הוא התחייבות להיות ראויים לברית שנכרתה שם, להיות ראויים לגבורה ולתעוזה. ולעמוד לעד, במחויבות של מדינה לבנותיה ולבניה - בהבטחה שנשמעה מאז ועד היום: רחוק ככל שתהיו, קשה ככל שתהיה הדרך, אפל ככל שיהיה המקום - אינכם לבד. אנחנו נבוא".

לאחר מכן נאם נתניהו, ואמר: "אנטבה הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזו השיבה את בני הערובה שלנו מלב אפריקה הביתה. רוב הזמן היא זפקה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר וצריך לעמוד איתן מול מחבלים צמאי דם, להכות בהם ולהכניע אותם".

"אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר הרשע והטרור האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל באמצעות טבעת חנק של טרור", הוסיף. מאז הטבח הנורא במתקפת 7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה, הלמנו בצוררינו מלבנון ועד איראן. הרחקנו סכנה איומית, כולל הסכנה המיידית שנזקפה כלפינו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו".

נתניהו התייחס למבצע אנטבה, ואמר כי "המחבלים אילצו את המטוס להגיע למדינה שנשלטה בידי רודן אכזר במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנה לאחר השואה הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא יהודים. הם שחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תכנע לאולטימטום שלהם. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים, אבל הם טעו בגדול. התוכנית למבצע החילוץ באנטבה - ההכנות כולן נערכו בזמן שיא של יממה וחצי".

"באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות, זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף", הוסיף. "גם גורלה של מדינת ישראל בצומת הזו מוטל על הכף, ולמרות הכול, כל אנשינו - בלי יוצא מן הכלל - רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה והמשימה. תוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה - המחבלים חוסלו, רוב רובם של אחינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת שילמנו מחיר בחיי אדם, אחי יוני נפל ברגע הסתערות קדימה כשהוא בראש הכוח. דורה בלוך זכרונם לברכה נרצחה למחרת. באנטבה הצדק גבר על הרשע, התקווה ניצחה את היאוש, האור הכניע את החושך".

לפי ראש הממשלה, "במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב, בין השאר משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת שש הימים, כשהוא נפצע במוצב בחזית רמת הגולן. בסיירת הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור מפקדינו, או יותר נכון טייסינו, שהיו בכלא הסורי. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן - יוני נחלץ להציל את חברו, שהטנק שלו נפגע בתוך הקווים הסוריים".

"כששמעתי על אנטבה ברדיו בארה"ב כסטודנט על המבצע צלצלתי לעידו, שאלתי אותו רק שאלה אחת: 'יוני חזר כבר?' כי לא היה לי אפילו צל צילו של ספק שהוא שם בראש הכוח המחלץ", המשיך נתניהו. "ועידו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אחר כך כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי ידעתי שמה שחששתי מפניו קרה".

הרמטכ"ל אמר לאחר מכן: "50 שנה חלפו, ועדיין כשאני עומד כאן היום אני חש את משקלו של אותו לילה. מבצע יונתן היה מבצע צבאי היסטורי חסר תקדים, מפגן של אומץ, תכנון מבריק, תעוזה. רגע שבו מדינת ישראל הכריזה שאין מקום רחוק מדי כשמדובר בחיי אזרחיה - הוא היה הרגע שבו מדינת ישראל יצרה מצפן פנימי להמשך קיומה".

"בראש הכוח המסתער שנשא על גבו את כובד ההחלטה עמד סגן-אלוף יוני נתניהו. הוא צעד ראשון בשורת המסתערים על המסלול החשוף ושם, בראש אנשיו, הוא נפל", אמר זמיר, והדגיש: "זו תמצית הערכיות של הפיקוד בצה"ל, הדוגמה האישית - הפיקוד מלפנים תמיד. אחרי 50 שנה, נורמות המנהיגות הזו הן אבן היסוד של הקצונה שלנו".

קרא את הכתבה המלאה במקור