600 מיליון שקל יוסטו מהחברה הערבית למשטרה ולשב"כ: "זה יתפוצץ לנו בפנים"

החלטת הממשלה היא המשך לשורת קיצוצים בתוכנית החומש בתקופת השרה לשוויון חברתי מאי גולן, שמשרדה אמון על תכלול תוכנית החומש. בתחילת כהונתה, קוצצו 15% מתקציב התוכנית, במסגרת קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה בשל בעלויות המלחמה. אלא שבעוד הקיצוץ הרוחבי הכללי עמד על כ-5%, תוכנית החומש נפגעו ביחס של פי שלושה - ובסך הכול נגרעו ממנה כ-2.4 מיליון שקל. בהמשך, הוסטו מהתוכנית כ-70 מיליון שקל נוספים, שנבלעו בתקציב המשרד לשוויון חברתי. בנובמבר האחרון קידמה גולן הסטה תקציבית נוספת, בסך 220 מיליון שקל, לטובת הגברת האכיפה.

בעמוד הפייסבוק שלה טענה השרה גולן כי עד כה הועברו כספים "ללא פיקוח ובקרה", ובסביבתה טענו עוד כי הכספים שיוסטו לא יפגעו בתוכניות שכבר תוקצבו לשנה זו. אלא שגורמי מקצוע בעבר ובהווה מטילים ספק: "הקיצוץ יביא לסגירה מיידית של תוכניות", אומר חסאן טואפרה, שכיהן עד לפני כשנה כמנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית הפועלת במסגרת המשרד לשוויון חברתי - הגוף האמון על מימוש תוכנית החומש. "אלה לא עודפים, אלא סעיפים שלמים שיבוטלו".

פגיעת השרה גולן בתוכנית החומש לחברה הערבית אינה מסתכמת רק בשורת קיצוצים, אלא גם במנגנון עצמו: על פי החלטת הממשלה, הוקמה ועדה שתפקידה היה לעקוב אחר ביצוע התוכניות ולאשר מדי שנה תוכניות חדשות. אלא שמאז נכנסה השרה גולן לתפקידה, לא כונסה הוועדה ולו פעם אחת: "השרה החליטה לעשות את החיים של הרשות לפיתוח החברה הערבית כמה שיותר קשים", אומר אדם שמכיר את הנושא.

בין הסעיפים התקציביים המשמעותיים שייפגעו נמנים כ-90 מיליון שקל ממשרד העבודה, המפעיל לצד מרכזי "ריאן" גם תוכניות הכשרה נוספות בחברה הערבית, וכן כ-60 מיליון שקל מתקציב משרד התרבות והספורט שיועדו לקידום תשתיות של מתקני ספורט ביישובים הערביים - כלי חשוב במניעת חוסר מעש ופשיעה. עוד על הכוונת: תקציבים לתוכניות לעידוד מצוינות בתחום המדעים ותקציבים לרשויות המקומיות.

בחברה האזרחית מתריעים כי הפגיעה בתקציב תפגע אנושות בחברה הערבית: "השב"כ יכול לטפל במי שכבר נמצא בתוך מעגלי הפשיעה, אבל הוא לא ימנע מהילד הבא להידרדר אליו", אומר סלימאן אלעמור, מנכ״ל הארגון היהודי-ערבי אג'יק, "את זה עושים באמצעות חינוך, מסגרות לנוער וצעירים, עידוד תעסוקה, קהילה ורשויות חזקות. כולנו רוצים להילחם בארגוני הפשיעה, אבל זו לא הדרך - וזה יתפוצץ לנו בפנים".

"זה איום קיומי על התוכנית", אומרת ליאת ברוש, מנכ"לית עמותת "בעצמי" המפעילה כמחצית ממרכזי תוכנית "ריאן". "העבודה שלנו מתמקדת בצעירים, שמועדים להיכנס לעולם הפשיעה. זו תוכנית שיש לה אימפקט מוכח - שאפשר למדוד גם במספרים: על כל שקל שהמדינה משקיעה בתוכנית, היא מקבלת בחזרה פי כמה".

העיקרון מאחורי התוכנית פשוט: הפיתוי שקיים כיום לפנות לפשיעה גדול מאוד, ובהיעדר חלופה - גם צעיר שלא גדל לתוך משפחת פשע עלול למצוא את עצמו בתוך המעגל האכזרי הזה. "ככל שנסייע להם ללכת לחלופה נורמטיבית ומיטיבה, זה ישים אותם בעמדה טובה יותר מול ארגוני הפשיעה".

לא פשוט להגיע לצעירים הללו. "אנחנו מגיעים לבתי קפה, ממש מחפשים אותם היכן שהם נמצאים", מסביר ג׳בארין. בעוד אוכלוסיות אחרות שמגיעות למרכזי התעסוקה רק צריכות הכוונה - אצל הצעירים חסרי המעש המצב שונה: "על כל צעיר שנעזור לו, יהיו עוד חמישה חבר׳ה שיראו שאפשר אחרת".

"תעסוקה זה לא רק משכורת", מוסיף חוסאם אבו-בכר, מנכ"ל עמותת אלפאנר המפעילה גם היא מרכזי "ריאן". "אדם שיוצא כל בוקר לעבודה בונה עתיד לעצמו, למשפחה שלו ולקהילה שלו. מי שמוצא את מקומו בשוק העבודה, יוצא ממעגלי הפשיעה והייאוש. ההשקעה בתעסוקה היא אחת ההשקעות היעילות ביותר במאבק בפשיעה".

מהמשרד לשוויון חברתי לא נמסרה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.

קרא את הכתבה המלאה במקור