החשש אינו נוגע רק לאובדן הון פרטי. בעלי הון רבים מחזיקים חברות, משקיעים בעסקים חדשים, מייצרים מקומות עבודה ומשלמים סכומי מס גבוהים. לכן, גם עזיבה של קבוצה קטנה יחסית עלולה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על המשק.
תומכי ההצעה טענו כי היא עשויה להכניס כ-20 מיליארד אירו בשנה ולהשפיע על כ-1,800 משקי בית בלבד. לדבריהם, ריכוז העושר גדל בעשורים האחרונים, ולכן על השכבות העשירות ביותר לשאת בחלק גדול יותר במימון השירותים הציבוריים. ההצעה אושרה תחילה באספה הלאומית, אך נבלמה בסנאט ובהמשך נפלה גם במסגרת דיוני תקציב 2026.
במקומה התקבלה בחוק התקציב של 2026 הוראה אחרת: מס של 20% על נכסי יוקרה כמו יאכטות, מטוסים פרטיים, מכוניות ספורט ותכשיטים, כאשר הם מוחזקים במסגרת חברות משפחתיות פסיביות בשווי של לפחות 5 מיליון אירו.
בית המשפט החוקתי פסל את הגרסה המקורית של המס ב-2012, ובהמשך הוא שונה כך שהנטל הוטל על המעסיקים. בסופו של דבר הוא בוטל ב-2015 לאחר שהכניס פחות מהצפוי - כ-160 מיליון אירו ב-2013 וכ-260 מיליון אירו ב-2014.
