איש החינוך הרב אפרים וייס יוצא "בשבילי החינוך" לחמישה ימי מסע מרתק ומטלטל בסדרה המיוחדת: "לראות את הילד – שלא רואים"
איש החינוך הרב אפרים וייס יוצא "בשבילי החינוך" לחמישה ימי מסע מרתק ומטלטל בסדרה המיוחדת: "לראות את הילד – שלא רואים"
יש ילד שמחייך מבחוץ אך מתרסק מבפנים. יש ילד ששותק אך ליבו צועק לעזרה.
לפרק הראשון בסדרה: לפרק השני בסדרה: לפרק השלישי בסדרה: לפרק הרביעי בסדרה:
והיום הרב אפרים וייס במסע עם מגיד המישרים, הרב שניאור אשכנזי – "הערבות ההדדית – לילד, לחבר, להורה ולמחנך".
הפרק החמישי והמסכם בסדרה "לראות את הילד – שלא רואים"
מסע של חמישה ימים הסתיים בקריאה אחת: לראות את הילד – ולהיות ערבים לו.
במסגרת שבוע החיזוק העולמי ושידורי תשעת הימים בקול חי מיוזיק, הגיעה לסיומה סדרת הראיונות המיוחדת "לראות את הילד – שלא רואים", בהגשת איש החינוך הרב אפרים וייס.
לאחר ארבעה פרקים שעסקו בכאבו של הילד, בגורמי החרם ובאחריותם של ההורים ואנשי החינוך, נחתמה הסדרה בפרק החמישי והמסכם עם מגיד המישרים הרב שניאור אשכנזי, שהעמיד במרכז השיחה את ערך הערבות ההדדית על פי התורה.
"אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?" – השאלה שמחייבת כל יהודי
במהלך הריאיון הסביר הרב אשכנזי כי הערבות ההדדית אינה רעיון מוסרי בלבד, אלא יסוד מרכזי בתורה ובחיי היהודי. לדבריו, בניגוד לתפיסה הרואה כל אדם אחראי לעצמו בלבד, התורה מחייבת כל אחד להתעניין בשלומו של הזולת ולפעול כאשר הוא מזהה מצוקה.
"השאלה 'אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?' אינה שאלה שנשאלה רק את קין – היא שאלה שמופנית אל כל אחד מאיתנו, בכל דור ובכל יום."
לדבריו, כאשר אדם רואה ילד, תלמיד או חבר במצוקה ואינו פועל, הוא מחמיץ את אחת מחובותיו הבסיסיות כלפי הזולת.
הרב אשכנזי הרחיב על משמעותו של הכלל "כל ישראל ערבים זה לזה". עם ישראל דומה לגוף אחד, שבו כל איבר קשור בחברו ומשפיע עליו. כך גם בחברה – מצוקתו של ילד אחד אינה עניינו הפרטי בלבד, אלא אחריות של ההורים, המחנכים, החברים והקהילה כולה.
שלא לעמוד מנגד, לגלות רגישות כלפי חבר הנמצא לבד ולהבין שערבות הדדית מתבטאת במעשים פשוטים של הקשבה, עידוד והושטת יד.
במסר של תקווה ואחריות. ערבות הדדית אינה סיסמה אלא דרך חיים, המתחילה במבט אחד, במילה טובה ובנכונות לעצור ולהקשיב. כאשר כל אחד מאיתנו ירגיש אחראי לילד שלצידו, נוכל לבנות חברה רגישה יותר, מאוחדת יותר ובעיקר – כזו שבה אף ילד לא ירגיש שהוא נשאר לבד.
חותמים את המסע – וממשיכים את השליחות
הרב אפרים וייס סיכם את חמשת פרקי הסדרה ואמר כי המסר שחזר בכל הריאיונות היה אחד: לראות את הילד לפני שהכאב הופך למשבר. לדבריו, האחריות אינה מוטלת רק על אנשי מקצוע, אלא על כל מי שנמצא בסביבתו של ילד – הורה, מחנך, חבר או שכן.
קרא את הכתבה המלאה במקור
