לטענת הארגונים, מדובר במספר מינימלי בלבד, כאשר בפועל היקף הפיטורים עשוי להיות גדול יותר. לדבריהם, לא מדובר עוד במקרים נקודתיים אלא בתופעה שהפכה לשיטת פעולה רחבה במוסדות להשכלה…
לטענת הארגונים, מדובר במספר מינימלי בלבד, כאשר בפועל היקף הפיטורים עשוי להיות גדול יותר. לדבריהם, לא מדובר עוד במקרים נקודתיים אלא בתופעה שהפכה לשיטת פעולה רחבה במוסדות להשכלה גבוהה.
בין האוניברסיטאות שבהן בוצעו הפיטורים נמנות אוניברסיטאות אראל, מלטפה, בייקנט, אטלס, איסטנבול איידין, איסטנבול יני יוזייל ואיסטנבול גלישים. הנהלות המוסדות מסבירות את הצעדים בצמצומים כלכליים, עודף כוח אדם, סגירת מחלקות וסיום תקופות העסקה, אולם אנשי הסגל מציגים תמונה שונה וטוענים כי ההחלטות מתקבלות בעיקר על בסיס שיקולים תקציביים.
ביגה מזהירה כי מדיניות זו אינה רק פוגעת בעובדים, אלא גם משליכה ישירות על איכות ההוראה. לדבריה, כל קורס אמור להילמד בידי מומחה בתחום הרלוונטי, אולם צמצום הסגל מאלץ את המרצים לשאת בעומסי עבודה כבדים יותר. לדבריה, בעוד שבאוניברסיטאות ציבוריות ניתן לקבל תגמול נוסף עבור הוראה מעבר ל-10 שעות שבועיות, באוניברסיטאות הפרטיות אין מנגנון דומה, ועומס ההוראה עשוי להגיע ל-15 ואף ל-18 שעות בשבוע.
קרבולו טוענת כי אי-הוודאות סביב עתיד המחלקה נמשכה זמן רב ופגעה הן באנשי הסגל והן בסטודנטים. לדבריה, סטודנטים רבים נותרו ללא תשובות באשר להמשך לימודיהם, וחלקם אף נאלצו להפסיק את לימודיהם בעקבות המצב. עוד היא מציינת כי יותר מ-60 אנשי סגל כבר פוטרו מאוניברסיטת בייקנט, וכי קיימות הערכות שלפיהן צפויים צעדי צמצום נוספים, בין היתר באמצעות הערכות ביצועים או סגירת מחלקות.
לטענתם, החלשת התחומים החברתיים והביקורתיים עלולה להשפיע גם על תחומי המדעים המדויקים ועל מחקרים בתחום הבינה המלאכותית, ולפגוע לאורך זמן באיכות הייצור המדעי. במקביל, שורת ארגונים, יוזמות אקדמיות, מועדוני סטודנטים והוצאות ספרים הביעו תמיכה באנשי הסגל שפוטרו וקראו להשבתם לתפקידיהם. אנשי האקדמיה מצדם הודיעו כי ימשיכו במאבק המשפטי והציבורי להגנה על החופש האקדמי, זכויות העובדים והמשך העשייה המחקרית באוניברסיטאות.
קרא את הכתבה המלאה במקור
